אודות המבצע
מבצע דקל נערך בשלב עשרת הימים כנגד צבא ההצלה הערבי בגליל המערבי ובמרכז הגליל התחתון.
בשלב הקודם של מלחמת העצמאות, שלב בלימת הפלישה, נערך בגליל המערבי מבצע בן עמי (שלב ב'). בסופו שלטה ישראל במישור חוף הגליל בלבד, ואילו הגליל ההררי נותר בשליטת הערבים. על חטיבה 7, בסיוע כוחות מחטיבת כרמלי ומחטיבת גולני, הוטל להרחיב את השטח בשליטה ישראלית ממישור החוף לכיוון מזרח.
בשלב הראשון של המבצע נכבשו הכפרים שממזרח לנהריה, בהם כפר יסיף וירכא. בשלב השני נערכה התקפה בגליל התחתון, לאורך כביש שפרעם נצרת (כיום כביש 79), ושני היישובים נכבשו. לאחר כיבוש נצרת, העיר הערבית המרכזית בגליל, התמוטט מערך ההגנה של צבא ההצלה בגליל התחתון וכפרים רבים נתפסו ללא קרב.
מפקדת צבא ההצלה נסוגה מנצרת אל מעבר הגבול עם לבנון במלכיה, וכוחותיהם המשיכו להחזיק בגליל העליון המרכזי. שטחים אלה נותרו בידי הערבים עד אוקטובר 1948, ונכבשו בשלב האחרון של המלחמה במבצע חירם.
כוח צה"ל במבצע דקל
חטיבה 7 הוקמה במאי 1948, בעת תגבור הכוחות לקראת המלחמה על הדרך לירושלים. מפקדה הראשון היה שלמה שמיר. לחמה בחזית לטרון ובהמשך בגליל העליון.
חטיבת כרמלי, חטיבה 2, הוקמה בפברואר 1948, לאחר פיצול החטיבה המרחבית לבנוני. מפקדה הראשון היה משה כרמל. לחמה בחזית הצפון מערבית: הכרמל והגליל המערבי.
חטיבת גולני, חטיבה 1, הוקמה ב-28 בפברואר 1948, לאחר פיצול החטיבה המרחבית לבנוני. מפקדה הראשון היה משה (מונטג) מן. החטיבה הופקדה על החזית הצפון מזרחית: הגליל המזרחי, עמק הירדן ואצבע הגליל.
אתרי הקרבות במבצע דקל
תמונות מהמבצע
