מבצע ברוש

מבצע ברוש נערך כנגד הצבא הסורי במובלעת משמר הירדן באצבע הגליל בשלב עשרת הימים.

בשלב הקודם של המלחמה, שלב בלימת הפלישה, הצליח הצבא הסורי לכבוש מובלעת בשטח ישראל, שכללה את המושבה משמר הירדן. בפקודת המבצע הוטל על חטיבת כרמלי, בסיוע כוחות מחטיבת גולני ומחטיבת עודד, לתקוף את המובלעת הסורית ולחסל את ראש הגשר שלהם ממערב לירדן.

תכנית המבצע כללה התקפה משולבת בעורף ובחזית של המובלעת הסורית: מן העורף, הכוונה הייתה לחצות את אגם החולה ולכבוש משלטים במורדות רמת הגולן. פעולה זאת לא צלחה. 

בחזית, תקפו כוחות צה"ל את המשלטים שבמערב המובלעת הסורית וכבשו אותם ללא התנגדות רבה. בהמשך תקף הצבא הסורי את הנקודות בהן נאחז צה"ל וכבש את חלקם חזרה.

הקרבות הקשים, במהלכם עברו המאחזים מיד ליד, נמשכו עד ה-18 ביולי. בקרבות נפלו 85 מלוחמי צה"ל.

בסיומו של מבצע ברוש נותרה המובלעת שסביב משמר הירדן בידי הסורים. בהמשך במלחמה, נערכו מספר קרבות בגזרת משמר הירדן, אולם השליטה במרחב לא השתנתה. ב-5 באפריל 1949 החלו השיחות בין ישראל לסוריה על שביתית נשק, הסכם שנחתם ב-20 ביולי 1949. הכוחות הסוריים פינו את משמר הירדן וסוריה החזירה לישראל את אנשי משמר הירדן שנפלו בשבי. הצבא הסורי נסוג לגבול הבינלאומי מתקופת המנדט הבריטי וכל השטחים שהוחזקו על ידו ממערב לגבול הפכו לאזורים מפורזים. קו הגבול של הסכם שביתת הנשק (הקו הירוק) נשמר עד מלחמת ששת הימים, בשנת 1967.