מרחב עוטף ירושלים בשלב בלימת הפלישה

אשכול זה כולל את הקרבות בהרי יהודה בשלב בלימת הפלישה.

במרחב הרי יהודה היו בשנת 1948 רק מעט יישובים יהודים, אשר התקיימו בזיקה לירושלים וקיבלו ממנה את אספקתם ואת הגנתם. הקרבות על קיום הקשר התחבורתי עם היישובים החלו עוד בחודשי המלחמה הראשונים.

לאחר ה-15 במאי 1948 פלש למרחב העוטף את ירושלים הלגיון הערבי (הצבא הסדיר של ממלכת עבר הירדן). מפקדת הלגיון התמקמה ברמאללה ותחת פיקודה היו שתי חטיבות: שלושה גדודי לגיון פעלו בגזרה שמצפון וממערב לירושלים, בנבי סמואל ובציר רמאללה - לטרון (כיום זהו קו הכביש 443, ממודיעין לירושלים). שני גדודים פעלו בשטח העיר ירושלים ופלוגה אחת התפרסה מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון. 

בנוסף להם הגיע לגזרה שמדרום לירושלים גדוד מתנדבים של האחים המוסלמים שהיו תחת פיקוד הצבא המצרי. היה זה חלק מחיל המשלוח של הצבא המצרי שפלש לאורך הציר הפנימי בנגב, מניצנה לבאר שבע, ומשם לחברון ולבית לחם.

בצד הישראלי פעלו בגזרה שתי חטיבות: חטיבת עציוני בירושלים וביישובים שמצפון ומדרום לעיר, וחטיבת הראל בירושלים וביישובים שלאורך הכביש המרכזי בין שער הגיא לירושלים. גדוד של חטיבת גבעתי פעל באזור לטרון עד ה-18 במאי במסגרת מבצע מכבי.

הקרבות התחוללו בכל אחד מריכוזי היישובים בגזרה:

מדרום לירושלים נכבשו ארבעת יישובי גוש עציון בידי הלגיון הערבי עוד לפני ה-15 במאי, ומלחמתם מתוארת בנפרד. 

עוד מדרום לעיר שכן קיבוץ רמת רחל, עליו נערכו קרבות מ-22 עד 25 במאי 1948. בקרבות עבר הקיבוץ כמה פעמים מיד ליד, עד שבסופם נותר בידי ישראל. 

ממזרח לירושלים פונו היישוב בית הערבה ושכונת עובדי מפעל המלח בקליה. הם פונו לסדום, שכונת העובדים בדרום ים המלח, שנותרה מבודדת. 

מצפון לירושלים התפנו היישובים נווה יעקב ועטרות.

ממערב לירושלים נעזבה המושבה הרטוב (כיום - מושב נחם).

עוד ממערב לעיר, נערכו שלושה ניסיונות לכיבוש גבעת הרדאר (כיום - הר אדר), השולטת על השטח שבין קיבוץ מעלה החמישה לנבי סמואל, מידי הלגיון הערבי. הניסיונות כשלו והגבעה נותרה בידי הלגיון. 

בהמשך המלחמה, בשלב קרבות עשרת הימים, נמשכו הקרבות בהרי ירושלים, במסגרת מבצע דני.