ירושלים בשלב בלימת הפלישה

אשכול זה כולל את הקרבות בירושלים בשלב בלימת הפלישה.

בשלב הקודם של המלחמה, שלב נטילת היוזמה, נערך בעיר מבצע קילשון. 

קרבות שלב הבלימה בירושלים התנהלו כנגד הכוח הצבאי הפלסטיני, שבירושלים נקרא: ארגון הג'יהאד הקדוש, וכנגד הלגיון הערבי – הצבא הסדיר של ממלכת עבר הירדן. 

הלגיון פלש לארץ ישראל מיד לאחר ה-15 במאי 1948 והתמקם ברובו בגזרת השומרון שמצפון לירושלים. מפקדת הלגיון התמקמה ברמאללה ותחת פיקודה היו שתי חטיבות, מתוכן פעלו בעיר ירושלים שני גדודים.

בצד הישראלי פעלו בירושלים שתי חטיבות: חטיבת עציוני בירושלים וביישובים שמצפון ומדרום לעיר, וחטיבת הראל בירושלים וביישובים שלאורך הכביש המרכזי בין שער הגיא לירושלים.

הקרבות בירושלים בשלב בלימת הפלישה התנהלו בשני מוקדים מרכזיים:

מוקד אחד היה בצפון העיר, בו נלחמו על האחיזה בשכונת שיח' ג'ראח ובסביבתה. השכונה הערבית קטעה את הרצף הטריטוריאלי שבשליטה ישראלית בין מרכז העיר להר הצופים. ערב הפלישה נכבשה השכונה, אולם במהלך הקרבות כנגד הלגיון הערבי נסוגו מהשטח כוחות צה"ל והר הצופים נותר כמובלעת ישראלית בשטח שבשליטת צבא עבר הירדן.

מוקד שני היה במרכז העיר, בו נלחמו על האחיזה ברובע היהודי בעיר העתיקה. תחילה התנהלו הקרבות כנגד ערביי פלסטין. ב-17 במאי כבשה חטיבת הראל את הר ציון והתחברה לנצורים בעיר העתיקה דרך שער ציון. אז פנו ערביי ירושלים למלך עבדאללה, מלך עבר הירדן, בדרישה שישלח את כוחותיו לעזרתם. ב-18 במאי 1948 הצטרף כוח הלגיון לקרבות ברובע, שנמשכו עד יום 28 במאי, היום בו מגיני הרובע היהודי נכנעו. הגברים הכשירים וגם נשים לוחמות נלקחו בשבי לירדן, שם שהו עד 1949, ושאר התושבים פונו אל הצד הישראלי של ירושלים. 

בהמשך המלחמה, בשלב קרבות עשרת הימים, נמשכו הקרבות בירושלים.