אודות המבצע
מבצע קילשון נערך בירושלים לאחר כישלון מבצע יבוסי. מטרתו הייתה לתפוס את העמדות והשטחים שפינו הבריטים בירושלים בבוקר ה-14 במאי 1948.
כוחות המבצע היו מחטיבת עציוני והראל וכן מיחידות אצ"ל ולח"י בירושלים. המבצע תוכנן והתבצע בשלושה צירי התקפה, ומכאן שמו (כשלוש שיני הקילשון):
בצפון ירושלים נכבשו השכונות מוסררה ושיח' ג'ראח.
במרכז העיר נתפס מתחם בווינגרד (כיום - אזור מגרש הרוסים), שבו היו משרדי הממשל הבריטי.
בדרום העיר נכבשו השכונות טלביה ובקעה ונתפס מחנה אלנבי.
המבצע הסתיים בהצלחה ובסופו עברה לשליטת מדינת ישראל, שזה עתה קמה, רצועה רחבה עד גבול העיר העתיקה, מצפון ירושלים ועד דרומה. כך נוצר קשר רציף עם שכונות הגבול היהודיות - עטרות, נווה יעקב, מקור חיים ותלפיות - שהיו מבודדות במהלך חודשי המלחמה הראשונים.
בהמשך המלחמה, בשלב בלימת הפלישה, נערכו בירושלים קרבות כנגד הלגיון הערבי.
כוח צה"ל במבצע קילשון
חטיבת עציוני, חטיבה 6, הוקמה בנובמבר 1947 על בסיס כוחות ההגנה בירושלים. מפקדה החל מינואר 1948 היה דוד שאלתיאל. לחמה בירושלים ובסביבתה.
חטיבת הפלמ"ח הראל, חטיבה 10, הוקמה באפריל 1948, על בסיס גדודי הפלמ"ח שלחמו בדרך אל ירושלים. מפקדה הראשון היה יצחק רבין. החטיבה לחמה בדרך אל ירושלים, בירושלים ובנגב.
הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) נוסד בשנת 1931. בארגון היו כאלף לוחמים ומפקדם היה מנחם בגין. הארגון ערך פעולות עצמאיות, חלקן בתיאום עם כוחות ההגנה וחלקן ללא תיאום. החל מה-1 ביוני 1948 הארגון פורק ולוחמיו השתלבו בחטיבות צה"ל.
ארגון לוחמי חרות ישראל (לח"י) נוסד בשנת 1940. בארגון היו כשלוש מאות לוחמים. הארגון ערך פעולות עצמאיות, חלקן בתיאום עם האצ"ל. כשבוע לאחר הכרזת העצמאות (מאי 1948) פורק הארגון ולוחמיו הצטרפו לכוחות צה"ל.