מבצע ברק וקרבות במישור החוף הדרומי בשלב נטילת היוזמה

הקרבות בחזית הדרום, חלקם במסגרת מבצע ברק, נערכו כחלק מיישום תכנית ד'. הכוונה הייתה ליצור רצף טריטוריאלי בשליטת הצד היהודי ולשלוט בדרכי התחבורה המרכזיות. כל זאת, כהכנה לפלישה אפשרית של צבא מצרי לארץ ישראל עם סיום המנדט הבריטי (15 במאי). 

הגזרה שבין כביש תל אביב ירושלים (כיום כביש 44) בצפון לבין הכביש בין מג'דל (כיום אשקלון) לבית ג'וברין בדרום (כיום כביש 35) הייתה באחריות חטיבת גבעתי. בגזרה זו עברו שתי דרכים מרכזיות מצפון לדרום: 

דרך החוף - מצומת בית עובד, דרך יבנה (כיום כביש 42) ואסדוד (כיום תל אשדוד) לכיוון מג'דל (כיום אשקלון) ועזה (כיום כביש 4). לצד דרך זו שכנו מספר יישובים יהודים מבודדים, כגון ניצנים ויד מרדכי.

הדרך השנייה - עברה בפנים הארץ, מרחובות דרך גדרה ובאר טוביה (כיום כביש 40), לכיוון נגבה (כיום כביש 3) ודרומה משם לכיוון יישובי צפון הנגב (כיום כביש 232). 

במסגרת הקרבות נתפסו מתקנים של הצבא והמשטרה הבריטים שנעזבו, כגון מחנה בילו ומשטרת קטרה (גדרה). כמו כן נכבשו מספר כפרים ערבים, כגון עקיר (ליד עקרון) ובית דרס (ממזרח לניצנים). 

הקרבות במישור החוף הדרומי החלו כבר בחודשי המלחמה הראשונים. 

בהמשך המלחמה, בשלב בלימת הפלישה, נערכו בגזרה זאת קרבות לבלימת הצבא המצרי בציר החוף ובציר הפנימי.