אודות המבצע
מבצע אנ-פאר נערך בשלב עשרת הימים כנגד הצבא המצרי באזור רצועת הניתוק – כביש הרוחב בין מג'דל (אשקלון) לבית ג'וברין (כיום כביש 35).
שם המבצע הוא קיצור של המילים אנטי פארוק, כלומר: מבצע נגד פארוק, שהיה מלך מצרים באותה העת.
בשלב הקודם של המלחמה, שלב בלימת הפלישה, נערכו קרבות במרחב זה. בסופם, הצליח הצבא המצרי להשתלט על כביש הרוחב שבין מג'דל ובית ג'וברין (כביש 35), ובכך ניתק את הנגב ממרכז הארץ.
לקראת תום ההפוגה הראשונה תכנן צה"ל מבצע לפריצת הדרך לנגב, אולם הצבא המצרי הקדים את צה"ל וכבר ב-8 ביולי (יממה לפני המועד הרשמי של תום ההפוגה) תקף את עמדות חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב, במטרה להרחיב את השטח שבשליטתו. הצבא המצרי הצליח לכבוש משלטים מדרום לכביש, באזור כוכבה (כיום כוכב מיכאל) וחוליקאת, אך נכשל בניסיונות הכיבוש של שטח מצפון לכביש, בג'וליס ובבית דרס (ממזרח לניצנים).
במבצע אנ-פאר כבשה חטיבת גבעתי, בפיקוד שמעון אבידן, מספר כפרים ערבים באזור מסמיה (כיום - צומת ראם) וקסטינה (כיום - צומת מלאכי), ובכך יצרה שטח רצוף בשליטה ישראלית עד היישובים קדימה וכפר מנחם, שעד אז היו מנותקים. כמו כן נכבשו משלטי עבדיס מצפון לנגבה, והתקפת המצרים על נגבה נהדפה.
בסופו של שלב זה תקפו המצרים את היישובים המבודדים בגזרה: גלאון במזרח ובארות יצחק במערב, אך ללא הצלחה.
מבצע אנ-פאר הביא לייצוב קו החזית מול הצבא המצרי ברצועת הניתוק. הקרבות נמשכו בימים הבאים במסגרת מבצע מוות לפולש.
כוח צה"ל במבצע אנ-פאר
חטיבת גבעתי, חטיבה 5, הוקמה בדצמבר 1947 על בסיס כוחות ההגנה באזור תל אביב. מפקדה הראשון היה שמעון אבידן. לחמה בחזיתות המרכז והדרום.
חטיבת הפלמ"ח הנגב, חטיבה 12, הוקמה בינואר 1948 על בסיס כוחות הפלמ"ח שלחמו בנגב. מפקדה הראשון היה נחום שריג. החטיבה לחמה בחזית הדרום