אודות המבצע
באשכול זה מרוכזים הקרבות שנערכו לאורך ציר החוף (כיום כביש 4 בין רפיח לאשדוד) בשלב בלימת הפלישה של הצבא המצרי לצפון הנגב ולמישור החוף הדרומי.
בשלב הקודם של המלחמה נערך בגזרה זאת מבצע ברק.
קרבות נוספים לבלימת הצבא המצרי נערכו בשתי גזרות נוספות שרוכזו בנפרד:
קרבות בציר הפנימי של מישור החוף הדרומי, לאורך הכביש בין גדרה לנגבה (כיום כבישים 40, 3 ו-232).
קרבות בציר הפנימי של צפון הנגב, לארוך הכבישים בין גדרה לניצנה (כיום כבישים 232, 25 ו-40).
חיל המשלוח של צבא מצרים פלש לישראל מאזור רפיח מיד לאחר סיום המנדט הבריטי, ומגמתו המרכזית הייתה להתקדם צפונה לאורך כביש החוף (כיום כביש 4). הכוח נבנה בהדרגה וכלל בשיאו שתי חטיבות ובהן שלושה גדודי חיל רגלים סדירים, ארבעה גדודי מילואים שאחד מהם הוא גדוד שריוניות, וגדוד תותחי שדה.
מרחבי צפון הנגב ומישור החוף הדרומי, דרכם פלשו המצרים, היו באחריות חטיבת הנגב וחטיבת גבעתי.
תחילה תקפו המצרים את היישובים הישראלים שהיו בקרבת ציר התנועה בצפון הנגב: נירים, כפר דרום ובארות יצחק. בכל המקרים נבלמו התקפותיהם, והם המשיכו בתנועתם צפונה מבלי שכבשו יישוב.
ב-19 במאי 1948 התקדם הטור המצרי מעזה למג'דל (כיום - אשקלון). בדרכם הם תקפו את קיבוץ יד מרדכי, ולאחר ארבעה ימי קרבות פינו תושבי הקיבוץ ומגיניו את המקום.
ב-28 במאי התקדמו שניים מהגדודים המצרים ממג'דל לאסדוד (כיום - תל אשדוד).
ב-2 ביוני 1948 תקף צה"ל את המערך המצרי באסדוד, אך נהדף.
ב-7 ביוני כבשו המצרים את קיבוץ ניצנים, שנותר בעורפם, ואת גבעה 69 ממזרח לניצנים, השולטת על כביש החוף מדרום לאסדוד.
ב-10 ביוני תקף צה"ל בשנית את המערך המצרי לאורך החוף, אולם ללא הצלחה.
בהמשך המלחמה, בשלב קרבות עשרת הימים, נמשכו הקרבות בגזרה זאת במסגרת מבצע אנ-פאר ומבצע מוות לפולש.
כוח צה"ל בבלימת הצבא המצרי בגזרת ציר החוף
חטיבת הפלמ"ח הנגב, חטיבה 12, הוקמה בינואר 1948 על בסיס כוחות הפלמ"ח שלחמו בנגב. מפקדה הראשון היה נחום שריג. החטיבה לחמה בחזית הדרום
חטיבת גבעתי, חטיבה 5, הוקמה בדצמבר 1947 על בסיס כוחות ההגנה באזור תל אביב. מפקדה הראשון היה שמעון אבידן. לחמה בחזיתות המרכז והדרום.