מבצע מכבי

מבצע מכבי היה המשך למבצע נחשון ומבצע הראל במלחמה על הדרך לירושלים. הוא נקרא על שם מכבי מוצרי, מפקד בפלמ"ח שנפל בקרב שיירת הראל. 

מטרת המבצע הייתה לכבוש שני קטעים מהכביש לירושלים שנותרו עד אותה עת בשליטת הערבים: קטע הכביש בין לטרון לשער הגיא, עליו שלטו הערבים מהכפר דיר איוב (כיום בשטח פארק אילון), וקטע הכביש שבין שער הגיא לסאריס (כיום - שואבה), עליו שלטו הערבים מהכפר בית מחסיר (כיום - בית מאיר).

הכוח כלל את חטיבת הראל, גדוד 51 מחטיבת גבעתי ולוחמים מחטיבת עציוני.

בקטע המערבי (לטרון) פעל הגדוד מחטיבת גבעתי. הכוח כבש את הכפרים לטרון ודיר איוב.

בקטע המזרחי (שער הגיא) ניצלו הערבים את השבועיים שחלפו מאז מבצע הראל וחסמו את הכביש העולה במיצר ההררי באמצעות מחסומי אבנים ותעלות שנחפרו לרוחבו. כוחות של חטיבת הראל תקפו וכבשו את הכפר בית מחסיר, את פסגת ההר הסמוכה לכפר (שכונתה בשם "המסרק"), וכן את רכסי ההרים שמשני צידי הכביש. 

עם סיום מבצע מכבי, ב-16 במאי 1948, הייתה הדרך מרחובות ועד ירושלים כולה בשליטת ישראל. אולם גדוד גבעתי שכבש את לטרון עזב את המקום בסיום המבצע והועבר ללחימה בדרום הארץ, וב-18 במאי נתפסה לטרון בידי הלגיון הערבי (הצבא של ממלכת עבר ירדן) שפלש לארץ ישראל והדרך לירושלים נחסמה שוב. 

אשכול זה, בשלב נטילת היוזמה, כולל חמישה קרבות שנערכו בשלב הבא של מלחמת העצמאות, שלב בלימת הפלישה (לאחר הכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948 וסיום המנדט הבריטי). הסיבה היא שבחזית המרכז הגיע הלגיון הערבי (צבא עבר הירדן) למגע עם כוחות צה"ל רק ב-18 במאי. 

בהמשך המלחמה, בשלב בלימת הפלישה, נערך בגזרת לטרון מבצע בן נון.