אודות המבצע
באשכול זה מכונסים הקרבות שהתחוללו בצפון הנגב בחודשי המלחמה הראשנים.
מרחב צפון הנגב, במונחים הצבאיים של מלחמת העצמאות, הוא המרחב שמדרום לכביש בין מג'דל (אשקלון) לבית ג'וברין (כיום - כביש 35).
במרחב זה, בשל אופיו המדברי, הייתה אוכלוסייה מועטה ודלילה יחסית למרכז הארץ. ההתיישבות היהודית החדשה כללה את רוחמה שנוסדה בשנת 1944 (לאחר כמה ניסיונות התיישבות קודמים, שכשלו), את שלושת המצפים שהוקמו בשנת 1946: גבולות, רביבים ובית אשל, ו-18 יישובים נוספים שהוקמו במהלך שנת 1947. כל היישובים היו קטנים ומבודדים, והיו תלויים לקיומם בשמירת קשר האספקה עם מרכז הארץ. הכביש המרכזי ליישובי הדרום הוא כביש 232 של היום. הוא נמשך מקרבת נגבה (כיום - צומת גבעתי), דרך צומת בריר (כיום - ברור חיל) ועד מפגשו עם כביש עזה באר שבע (כיום - צומת סעד).
גם היישוב הערבי בצפון הנגב היה דליל.
הכוח הצבאי היהודי במרחב כלל, לצד התושבים, לוחמי פלמ"ח: בשנת 1947 הונחו צינורות להובלת מים אל יישובי הנגב. אבטחת הצינורות מפני חבלות מצד תושבי הנגב הערבים הוטלה על יחידות של הפלמ"ח, שהיו הבסיס להקמת חטיבת הנגב.
הכוח הצבאי הערבי היה מורכב מתושבי היישובים במרחב, תחת הנהגת הוועד הערבי העליון. בחודשים הראשונים למלחמה הייתה הארץ תחת שלטון המנדט הבריטי, אשר פעל למנוע מהמקומיים - ערבים ויהודים כאחד - לפגוע במרותו. כאשר התלקחו קרבות באזורים השונים התערב הצבא הבריטי בניסיון להרגיע את הצדדים.
הקרבות שהתנהלו בצפון הנגב בחודשי המלחמה הראשונים היו קשורים למעבר החופשי בדרכים ולשמירה על צינורות המים.
בשלב הבא של המלחמה, שלב נטילת היוזמה, נערך במרחב זה מבצע ברק.
כוח צה"ל בצפון הנגב בחודשי המלחמה הראשונים
חטיבת הפלמ"ח הנגב, חטיבה 12, הוקמה בינואר 1948 על בסיס כוחות הפלמ"ח שלחמו בנגב. מפקדה הראשון היה נחום שריג. החטיבה לחמה בחזית הדרום