מרחב עוטף ירושלים בחודשים הראשונים

באשכול זה מכונסים הקרבות שהתחוללו ביישובים שהיו סביב ירושלים בחודשי המלחמה הראשנים. 

במרחב הרי יהודה היו בשנת 1948 מספר קטן של יישובים יהודים שהתקיימו בזיקה לירושלים, ממנה הם קיבלו את אספקתם ואת הגנתם. בצפון, בקרבת העיר הערבית רמאללה, היו היישובים בני עטרות ונווה יעקב. בדרום היו קיבוץ רמת רחל וארבעת יישובי גוש עציון: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. במזרח היו קיבוץ בית הערבה ומחנה הפועלים של מפעלי ים המלח. במערב היה היישוב הרטוב (כיום - מושב נחם). 

ממערב לירושלים היו גם מספר יישובים ששכנו לאורך הדרך הראשית לעיר: נווה אילן, מעלה החמישה, קריית ענבים, ארזה ומוצא. הקרבות ביישובים אלה קובצו באשכול נפרד העוסק במאבק על הדרך לירושלים.

הכוח הצבאי היהודי הורכב מתושבי היישובים, מכוחות סיוע של תושבי ירושלים תחת פיקוד חטיבת עציוני, וכן מלוחמי פלמ"ח שאורגנו מאוחר יותר במסגרת חטיבת הראל. 

הכוח הצבאי הערבי היה מורכב מתושבי היישובים הערבים, תחת הנהגת הוועד הערבי העליון, וממתנדבים מארצות ערב תחת הנהגת הליגה הערבית. 

בחודשים הראשונים למלחמה הייתה הארץ תחת שלטון המנדט הבריטי, אשר פעל למנוע מהמקומיים - ערבים ויהודים כאחד - לפגוע במרותו. כאשר התלקחו קרבות באזורים השונים התערב הצבא הבריטי בניסיון להרגיע את הצדדים. 

מוקד הקרבות במרחב באותם חודשים היה הצורך בשמירת קשר האספקה בין היישובים לירושלים. אחד הקרבות הבולטים היה של שיירת הל"ה: 35 לוחמים שעשו את דרכם מהרטוב ככוח סיוע ליישובי גוש עציון. במהלך מסעם, בקרבת הכפר הערבי צוריף, הם התגלו ונהרגו בקרב.

בשלב הבא של המלחמה, שלב נטילת היוזמה, נערכו במרחב זה קרבות במסגרת מבצע יבוסי וקרבות נפילת גוש עציון.