מישור החוף המרכזי בחודשים הראשונים

תקריות וקרבות במרחב תל אביב התנהלו בשלוש גזרות, המוצגות במאגר זה בנפרד. באשכול זה מכונסים הקרבות שהתחוללו בשכונות וביישובים שבין תל אביב לבן שמן בחודשי המלחמה הראשנים. 

תל אביב הייתה העיר העברית הגדולה בישראל, ובה התגוררו ערב מלחמת העצמאות כ-230,000 יהודים (מתוך כ-650,000 היהודים שחיו בארץ ישראל). עם פרוץ המלחמה התארגן הכוח הצבאי בתל אביב בכמה מסגרות: הצעירים יותר אורגנו במסגרת חטיבת גבעתי, חטיבת חיל השדה של ארגון ההגנה, שקיבלה אחריות על מישור החוף הדרומי, מתל אביב ועד צפון הנגב. הלוחמים המבוגרים יותר אורגנו במסגרת חטיבת קרייתי, גם היא בחיל השדה, שקיבלה אחריות על תל אביב ועל השכונות והיישובים שממזרח לה, עד בן שמן שממזרח ללוד. לוחמי הפלמ"ח, שאורגנו מאוחר יותר במסגרת חטיבת הראל, עסקו בעיקר בליווי השיירות שיצאו מתל אביב לירושלים וליישובי הדרום. בנוסף להם פעלו בתל אביב כוחות של הארגונים הפורשים - אצ"ל ולח"י.

הכוח הצבאי הערבי היה מורכב מתושבי היישובים הערבים, תחת הנהגת הוועד הערבי העליון, וממתנדבים ממדינות ערב תחת הנהגת הוועדה הצבאית של הליגה הערבית. 

בחודשים הראשונים למלחמה הייתה הארץ תחת שלטון המנדט הבריטי, אשר פעל למנוע מהמקומיים - ערבים ויהודים כאחד - לפגוע במרותו. כאשר התלקחו קרבות באזורים השונים התערב הצבא הבריטי בניסיון להרגיע את הצדדים. 

 בשל הרוב היהודי היה המרחב שממזרח לתל אביב שקט יחסית בתקופת המלחמה. מרבית האירועים היו בגבול שכונת התקווה והכפר הערבי סלמה. קרב נוסף שראוי לציון הוא המארב שהציבו הערבים לשיירת בן שמן - שיירה שהובילה אספקה ליישוב המבודד בן שמן.

בשלב הבא של המלחמה, שלב נטילת היוזמה, נערך בגזרה זאת מבצע חמץ.

הקרבות בגזרות הנוספות באזור תל אביב בחודשי המלחמה הראשונים: ביפו ובגבולותיה; בציר התנועה המרכזי מתל אביב לכיוון ראשון לציון וירושלים.