אודות המבצע
באשכול זה מכונסים הקרבות שהתחוללו בגליל העליון בחודשי המלחמה הראשונים.
במרחב הגליל העליון ואצבע הגליל שכנה, בשל אופיו ההררי, אוכלוסייה מועטה יחסית למרכז הארץ. ההתיישבות היהודית החדשה התרכזה בעמק החולה ובהרים סביבו. באזור זה חיו ערב מלחמת העצמאות כ-5,000 יהודים ב-17 יישובים, וכ-18,000 ערבים ב-28 יישובים.
עם פרוץ המלחמה התארגנה ההגנה על היישובים בגליל העליון ובאצבע הגליל תחת מסגרת חטיבת גולני (עד חודש פברואר 1948 - חטיבת לבנוני), חטיבה בחיל השדה של ארגון ההגנה. בנוסף, שכנו ביישובי אצבע הגליל מחלקות של הפלמ"ח, שאורגנו מאוחר יותר במסגרת חטיבת יפתח.
הכוח הצבאי הערבי הורכב משני מקורות: ערביי פלסטין תחת הנהגת הוועד הערבי העליון, ומתנדבים ממדינות ערב תחת הנהגת הוועדה הצבאית של הליגה הערבית.
בחודשים הראשונים למלחמה הייתה הארץ עדיין תחת שלטון המנדט הבריטי, אשר פעל למנוע מהמקומיים - ערבים ויהודים כאחד - לפגוע במרותו. כאשר התלקחו קרבות באזורים השונים התערב הצבא הבריטי בניסיון להרגיע את הצדדים.
הקרבות היו מקומיים, בדרך כלל מארבים לכלי רכב שנעו בדרכים ופשיטות על יישובים. בין תקריות האש הבולטות בתקופה זאת בגליל העליון ובאצבע הגליל: התקפת הצבא הסורי על קיבוץ כפר סאלד בראשית ינואר 1948, ופשיטת הפלמ"ח על הכפר הערבי סעסע במחצית חודש פברואר.
בשלב הבא של המלחמה, שלב נטילת היוזמה, נערך בגזרה זאת מבצע יפתח.
כוח צה"ל בגליל עליון בחודשי המלחמה הראשונים
חטיבת גולני, חטיבה 1, הוקמה ב-28 בפברואר 1948, לאחר פיצול החטיבה המרחבית לבנוני. מפקדה הראשון היה משה (מונטג) מן. החטיבה הופקדה על החזית הצפון מזרחית: הגליל המזרחי, עמק הירדן ואצבע הגליל.
חטיבת הפלמ"ח יפתח, חטיבה 11, הוקמה באפריל 1948 על בסיס גדודי הפלמ"ח שלחמו באצבע הגליל במבצע יפתח. מפקדה הראשון היה שמואל (מולה) כהן. החטיבה לחמה בכל החזיתות: באצבע הגליל, במרכז ובנגב.
אתרי הקרבות בגליל עליון בחודשי המלחמה הראשונים
תמונות מהמבצע
