אודות הקרב
באר שבע הייתה עיר ערבית, הגדולה בערי הנגב, ונקודת אחיזה חשובה לשליטה בנגב. עם סיום המנדט ויציאת הבריטים מארץ ישראל, העיר נתפסה ע"י הצבא המצרי ומתנדבי האחים המוסלמים. ערב מבצע יואב, סדר הכוחות המצריים בעיר היה גדוד מוקטן.
כיבוש באר שבע תוכנן כיעד חשוב מתחילת מבצע יואב, אך נדחה לאחר כישלון ההתקפה על עיראק-מנשיה. המשימה הוטלה על חטיבת הנגב, בפיקוד נחום שריג, ותוכננה לליל ה – 21/20 באוקטובר. למשימה הוקצו כוחות מארבעה גדודים (82, 88, 7 ו-9), סיוע אווירי וארטילרי. הקרב על העיר החל בשעה 04:00 עם ריכוך ארטילרי, לאחר עיכוב של מספר שעות בריכוז הכוחות. העיר הייתה מוקפת בתעלת נ"ט, שהקשתה על שימוש ברכבים משוריינים. המתקפה החלה מצפון, גדוד 88 ומחלקה מגדוד 9 כבשו את השכונה הצפונית והחלו להתקדם אל תוך העיר. ההתקדמות הייתה איטית והסבה לכוחות נפגעים רבים. בשעה 06:00 ניסתה פלוגת זחל"מים מגדוד 82 לכבוש את תחנת הרכבת של העיר, אך נתקלה בתעלת הנ.ט. ונסוגה. בהמשך נשלחו פלוגת חי"ר מגדוד 7, ופלוגת שריוניות מגדוד 82 לתקוף את העיר מצפון-מערב. הכוח המשולב (השריוניות והחי"ר) התקדם והצליח לערער את מערך ההגנה המצרי. לאחר שתחנת הרכבת ובית הקברות הצבאי נתפסו, חלק מהכוח המצרי התרכז בבניין המשטרה בעיר. ירי אזהרה מתותח נ.ט. גרם לכוח להיכנע אחרי זמן קצר. הכוחות טיהרו את העיר והשלימו את כיבושה.
ערב כיבוש באר שבע, רוב תושביה הערבים נטשו לעבר חברון. לאחר כיבוש העיר, תושבי העיר הנותרים גורשו לעזה. באר שבע הפכה להיות נקודת אחיזה חשובה בכיבוש הנגב.
בכיבוש באר שבע נפלו ששה לוחמים.
מקורות:
גבעתי, מ', בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9. תל-אביב, 1994
ברזנר, ע' ניצני השריון. תל-אביב, 1995.
זלמנוביץ', ב', קרבות מלחמת העצמאות: מפות ומבצעים תש"ח-תש"ט – 1949-1947. תל-אביב, 2018.
כהן, א', כהן, מ' ומנדלסון, ע', חטיבת הנגב במלחמת העצמאות. תל-אביב, 2011.
מוריס, ב', לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947, תל-אביב, 2000. (מהדורה רביעית)