תרשיחא

תרשיחא [כיום חלק ממעלות-תרשיחא] היתה עיירה מוסלמית, במערב הגליל העליון, כ-15 קילומטרים ממזרח לנהריה. בתחילת שנת 1948, העיירה נתפסה ע"י גדוד הירמוך השלישי של צבא ההצלה, שהתבסס בה.  

במבצע 'חירם', לכיבוש הגליל העליון מידי צבא ההצלה, תוכננה פעולה משולבת של מספר כוחות. חטיבת גולני פעלה בדרום הגליל, כרמלי פעלה באזור אצבע הגליל, והחטיבות 7 ו-9 פעלו יחדיו במרכז ומערב הגליל העליון. על חטיבה 7 הוטל לכתר את כוחות צבא ההצלה מדרום וממזרח, מאזור מירון וסעסע, ובמקביל חטיבה 9 נועדה לפעול מצפון ומערב, מאזור נהרייה מזרחה. חטיבה 9, שתוגברה בפלוגה הדרוזית, תוכננה לכבוש את העיירה תרחישא ולהתקדם לעבר הכפר סעסע, במקביל לחטיבה 7.

בליל ה – 29/28 חטיבה 9, בפיקוד יצחק פונדק ערכה ניסיון ראשון להתקדם לעבר תרשיחא, בו ישבה מפקדת חטיבת ירמוך השלישית של צבא ההצלה. גדוד 11 הופקד על פינוי כביש נהריה-תרשיחא ממכשולים ומוקשים, גדוד 92 יועד לכבוש משלטים מדרום לכביש (משלט העץ, גבעת הסלעים, תל מרדה ונ.ג. 521.17) והפלוגה הדרוזית נשלחה לתפוס את הכפר יאנוח. הניסיון לא צלח, גדוד 92 נסוג ללא כיבוש היעדים, גדוד 11 עצר במרחק ארבעה קילומטרים מתרשיחא והפלוגה הדרוזית נסוגה לאחר קרב קשה בכפר יאנוח.

כיממה לאחר מכן, נערך ניסיון נוסף ע"י גדוד 91, בפיקודו של גואל לויצקי, לאחר מספר תקיפות מהאוויר. ככל הנראה, בשלב זה צבא ההצלה נסוג מתרשיחא. בערב ה-29 לאוקטובר נתפסו המשלטים ממערב ומדרום לכביש לתרשיחא, כמעט ללא התנגדות. הגדוד ניצל את ההצלחה והשתלט על הכפר מעיליא הסמוך, והמשיך להתקדם לעבר תרשיחא למחרת בבוקר. בניין המשטרה, ששימש כמפקדת צבא ההצלה באזור, נתפס בשעה 08:45  ללא קרב, ובסמוך לכך נכנעה העיירה תרשיחא. לאחר כניעת תרשיחא, החטיבה המשיכה לכפרים הסמוכים מנסורה, תרביח'א ואיקרית. במהלך תחילת 1949 צה"ל ערך מספר נסיונות לגרש את תושבי העיירה ומאות מתושביה גורשו, אולם היתר נשארו בכפר.

מקורות:

גשור, ב', "חטיבה 9 במלחמת העצמאות", בתוך: מן, נ' (עורך), עלי זית י"ד, רמת אפעל, 2014.

לוריא, ג', "מבצע ,,חירם" - סיפור המערכה", בתוך: מערכות 149, תל-אביב, 1963.

מוריס, ב', לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947, תל-אביב, 2000. (מהדורה רביעית)