אודות המבצע
מבצע חורב נערך בשלב האחרון של מלחמת העצמאות נגד הצבא המצרי בצפון הנגב, ומטרתו הייתה לכבוש את המרחב עד קו הגבול המנדטורי בין מצרים לארץ ישראל (קו רפיח אילת).
באשכול זה מרוכזים הקרבות שנערכו בגזרה הצפונית של המבצע (כיום בגבול רצועת עזה). הקרבות שנערכו בגזרה המרכזית (כיום כביש 40) מתוארים בנפרד.
בשלב זה של המלחמה, לאחר מבצע אסף, החזיקו המצרים בכביש החוף בין רפיח לבית חנון וכן בציר הנגב המרכזי (כיום כביש 40) בין עוג'ה (ניצנה) לעסלוג' (משאבי שדה). הכוח הצבאי המצרי כלל כ-10,000 חיילים.
לצורך המבצע ריכז צה"ל כוח ובו חמש חטיבות:
חטיבת גולני וחטיבת הראל פעלו בגזרה הצפונית, בכביש החוף. חטיבת הנגב וחטיבה 8 פעלו בגזרה המרכזית (כביש עסלוג' - עוג'ה). חטיבת אלכסנדרוני פעלה נגד החטיבה המצרית שכותרה בכיס פלוג'ה, בקרבות שלאחר מבצע יואב. כן הוקם מטה מיוחד לתיאום עם חילות הים והאוויר שנטלו חלק במבצע.
בשלב הראשון נועדו ההתקפות בגזרה הצפונית לריתוק ולהטעיה של המצרים, לנוכח הפעולה בגזרה המרכזית. במסגרת זו כבשה חטיבת גולני את גבעה 86 שבקרבת חאן יונס (כיום בשטח רצועת עזה). מהלך זה היה עלול לנתק את הצבא המצרי שברצועת עזה ממקור האספקה שלו באל עריש, ועל כן ערכו המצרים התקפת נגד וכבשו מחדש את הגבעה.
בשבוע הראשון של חודש ינואר 1949, לאחר שצה"ל נסוג מסיני בגזרה המרכזית, תקף צה"ל שנית בגזרה הצפונית על מנת להכריע את הצבא המצרי. בהתקפה זו נכבשו משלטים ממערב לרפיח, מהלך שהביא לניתוק הצבא המצרי ששכן בעזה ממצרים. לאחר שהמצרים הביעו הסכמה לקיום משא ומתן להסכם שביתת נשק ניתנה הוראה לכוחות לפנות את משלטי רפיח ולחזור לשטח ישראל.
בעקבות תבוסתם במבצע חורב נענו המצרים לקריאת המתווך מטעם או"ם לשיחות שביתת נשק עם ישראל. השיחות החלו ברודוס ב-12 בינואר 1949, וההסכם נחתם ב-24 בפברואר 1949. אחרי החתימה פונתה החטיבה המצרית מכיס פלוג'ה והכוחות המצרים מאזור חברון הוחזרו למצרים. לפי ההסכם הנגב נכלל בשטח מדינת ישראל בהתאם לקו הגבול המנדטורי, למעט רצועת עזה שנותרה בשליטת מצרים.
ישראל את השלימה את ההשתלטות על הר הנגב והרי אילת במבצע עובדה.
כוח צה"ל במבצע חורב גזרה צפונית
חטיבת גולני, חטיבה 1, הוקמה ב-28 בפברואר 1948, לאחר פיצול החטיבה המרחבית לבנוני. מפקדה הראשון היה משה (מונטג) מן. החטיבה הופקדה על החזית הצפון מזרחית: הגליל המזרחי, עמק הירדן ואצבע הגליל.
חטיבת הפלמ"ח הראל, חטיבה 10, הוקמה באפריל 1948, על בסיס גדודי הפלמ"ח שלחמו בדרך אל ירושלים. מפקדה הראשון היה יצחק רבין. החטיבה לחמה בדרך אל ירושלים, בירושלים ובנגב.