זכריה

זכריה [זכריא, כיום מושב זכריה] היה כפר ערבי בשפלת יהודה, על כביש שער הגיא – בית ג'ברין. בסוף אוקטובר 1948 חטיבת גבעתי תפסה מספר יעדים במזרח שפלת יהודה. תפיסת היעדים סייעה להשלים את כיתור כיס פאלוג'ה מכיוון מזרח וליצירת רצף בין הרטוב ובית ג'ברין. בליל ה – 24/23 יצא כוח מגדוד 52 , בפיקודו של יעקב פרלוב (פרי), מאזור ואדי צראר [סראר] לעבר הכפר זכריה. הכוח הגיע אל הכפר ותושביו יצאו אליו, כשבידיהם כרוזים של חזית ד', המבטיחים את ביטחונם אם ייכנעו. הכפר נתפס ללא קרב. עם תפיסת הכפר ויעדים אחרים בסביבתו, החטיבה פתחה את החצי הצפוני של כביש הרטוב – בית ג'ברין לתנועת כוחות צה"ל. כל שנותר לפתיחת הכביש היה כיבוש משטרת בית ג'ברין והכפר הסמוך, משימה שהוטלה על חטיבת גבעתי ב – 24 באוקטובר. זכריא המשיכה להיות מיושבת עם סיום מלחמת העצמאות, וביוני 1950 כ – 145 מתושבי הכפר גורשו ביוזמה ממשלתית.

מקורות

איילון, א', חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, תל-אביב, 1963.

מוריס, ב', לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947, תל-אביב, 2000. (מהדורה רביעית)