אודות הקרב
הכפר הערבי בּית גִ'בּרִין [כיום קיבוץ בית גוברין] שכן בחבל לכיש בסמוך לצומת הכבישים מג'דל [אשקלון] – חברון ובית ג'ברין – שער הגיא. לאחר פלישת המצרים לארץ במאי 1948 תפסו המצרים עמדות בכפר ובבניין המשטרה הבריטי מדרום מערב לכפר.
בסוף חודש אוקטובר 1948 צה"ל ניסה לחזק את אחיזתו במזרח שפלת יהודה, להשלים את כיתור כיס פאלוג'ה ממזרח ולשלוט בכביש בית ג'ברין – הרטוב. ב – 27 באוקטובר, לאחר שני ניסיונות כושלים בימים שקדמו לכך, נכבשה משטרת בית ג'ברין ע"י גדוד 89, בפיקודו של דב צסיס, מחטיבה 8. לאחר שבניין המשטרה נתפס נכבש גם הכפר הסמוך. במהלך ההשתלטות על המשטרה והכפר, הכוח התוקף הדף מתקפת נגד של שמונה משורייני אויב ופגע בשלושה מהם. בכפר נמצאו חיילים מצריים, סודניים וחיילי לגיון. לאחר כיבוש הכפר נפתח כביש בית ג'ברין – הר טוב, וכוחות גדוד 89 הוחלפו ע"י גדוד 53 מחטיבת גבעתי. הכפר הערבי ננטש בעקבות פעילות צה"ל באזור בסוף אוקטובר, ולאחר כיבושו הכפר חרב. חלק מבתי הכפר הערבי משמשים כיום את קיבוץ בית גוברין.
מקורות
איילון, א', חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, תל-אביב, 1963.
בן-גוריון, ד', מן היומן: מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט, תל-אביב, 1986.
מוריס, ב', לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947, תל-אביב, 2000. (מהדורה רביעית)
עדויות מהקרב
עדות בן גוריון,
הלילה נכנס הצבא שלנו לבית ג'וברין. היו שם מצרים, סודנים, לגיונרים. יגאל שאל אם לפוצץ חלק מהבתים. עניתי בשלילה
(מן היומן: מלחמת העצמאות תש"ח-תש"ט, תל-אביב, 1986. עמ' 341)