מזאר

מזאר [אל-מזאר, כיום הר גיבורים] היה כפר ערבי המצוי כעשרה קילומטרים מצפון מזרח לעיר ג'נין. הכפר נתפס ע"י גדוד 13 של חטיבת גולני ב – 20 במאי 1948 במסגרת מבצע 'ארז'. בשלב זה, ככל הנראה, תושבי הכפר גורשו או נטשו. צה"ל התבסס בכפר, והשתמש בו כעמדה על רכס הגלבוע, מול חיל המשלוח העיראקי.

ביומיים שלאחר תום ההפוגה הראשונה פתחו כוחות ערביים מקומיים, בחסות הצבא העיראקי, במתקפה כנגד היאחזות צה"ל בצפון הגלבוע. במהלך הקרבות נפלו עמדת צה"ל בכפרים פקועה, ערבונה, ס'נדלה, מוקבילה ואחרים. צה"ל ניסה להדוף את ההתקפות, אך נאלץ לסגת ולייצב קו הגנה בין מזאר לזרעין [כיום סמוך לקיבוץ יזרעאל]. בשלב זה מזאר הוחזקה ע"י אנשי חי"ם, ובהמשך תוגברה ע"י אנשי המשקים בגוש עין חרוד.

עם בוקר ה – 11 ביולי תקף כוח ערבי של כשתי פלוגות את מזאר. ההתקפה נערכה משלושה כיוונים במקביל תוך הסתייעות בארטילריה ובהפגזה מהאוויר. חלק מהתוקפים הערביים התמקמו במרחק של כ-500 מטר מהכפר ושימשו ככוח רתק לקראת הסתערות. במהלך ההתקפה עמדת המקלע של כוח המגן בכפר נפלה, ולוחמיה נהרגו. מגיני המשלט פתחו בהתקפת נגד, וחזרו לשלוט בעמדת המקלע. ההתקפות נמשכו עד שעת אחר הצהריים, אז מגיני הכפר קיבלו סיוע מרגמות ששבר את המתקפה, והסיג את הכוח הערבי. בשעות הערב מגני מזאר הוחלפו, ולמשלט הגיעה תגבורת ואספקה. למחרת נערכו כמה התקפות נוספות על המשלט, במהלכן נגרמו לכוח הערבי אבדות רבות – והמשלט נותר בידי צה"ל.

מקורות:

עציוני, ב', אילן ושלח – דרך הקרבות של חטיבת גולני, תל-אביב, 1959.

איילון, א', "המעורבות העיראקית במלחמת העצמאות", בתוך: מערכות 246, תל-אביב, 1975. עמ' 18-10.