אבו ג'אבר

ביר אבו ג'אבר [כיום ממזרח לתל קשת] היה כפר ערבי–בדואי קטן, המצוי בסמוך לכביש פאלוג'ה - באר שבע, כחמישה קילומטרים מצפון מזרח לקיבוץ רוחמה. בחודש מאי הצבא המצרי תפס את הכפר והשתמש בו כחלק במערך ההגנה שייצב בנגב, בניסיון לנתק את הנגב משטח המדינה היהודית. הערכת צה"ל הייתה שבכפר מצויה מחלקה של ה'אחים המוסלמים'. לקראת כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, צה"ל יזם את מבצע 'מוות לפולש', במטרה לפגוע במערך המצרי לקראת פריצת הדרך לנגב. כיבוש הכפר הוטל על גדוד הפשיטה המשוריין 9 מחטיבת הנגב.

הכוח הפלוגתי, בפיקודו של שמחה שילוני, יצא אל היעד לפנות ערב ה-17 ביולי מקיבוץ רוחמה. כשהכוח התקרב אל הכפר נורתה עליו אש מבית השיח' במרכז הכפר ומתל קוניטרה [תל קשת] הסמוך. בית השיח' נפגע מירי ממטול 'פיאט', וכיבוש הכפר הושלם בתוך כ- 10 דקות. לאחר  תפיסת הכפר, בתיו פוצצו, והכוח שב לקיבוץ רוחמה.

במהלך התקיפה נפצעו שני לוחמים, שמתו מפצעיהם מאוחר יותר.

מקורות

גבעתי, מ', בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9, תל-אביב, 1994.

כהן, א', כהן, מ' ו-מנדלסון, ע', חטיבת הנגב במלחמת העצמאות, הוצאת ותיקי הגדוד, 2011.