אודות הקרב
ספוריה [כיום באזור גן לאומי ציפורי] היה כפר ערבי במרכז הגליל התחתון, המצוי כ-6 קילומטר מצפון מערב לעיר נצרת. לאחר כיבוש הכפר שפרעם במסגרת מבצע 'דקל', נפתחה הדרך לכיבוש נצרת. כוחות מבצע דקל מיהרו להתקדם לעבר נצרת, בכדי להקל על המושבה סג'רה מפני מתקפות צבא ההצלה. בטרם הקרב על נצרת, היה צורך לתפוס שני כפרים מצפון מערב לעיר, ספוריה ועילוט. לצורך תפיסת הכפרים נשלח כוח משולב של משורייני גדוד 79 של חטיבה 7 וכוחות חי"ר מהגדודים 21 של חטיבת כרמלי ו-13 של חטיבת גולני.
המתקפה נקבעה לליל ה – 16/15 ביולי. גדוד 13 נשלח לתקוף את עילוט, גדוד 21 את ספוריה, ומשורייני גדוד 79 לפתיחת ציר התנועה לנצרת ולסייע לשתי המתקפות. מתקפת גדוד 13 על עילוט התעכבה, ורק לאחריה הייתה אמורה להתחיל המתקפה על ספוריה. הכוח מגדוד 21 התקדם לעבר היעד, נתקל בירי מגבעה סמוכה לכפר עילוט ותפס אותה. לאחר המתנה לסיום כיבוש עילוט, הובן שיש צורך לתקוף את ספוריה לפני שיעלה השחר. הכוח מפלוגה ג' של גדוד 21 נכנס לתוך הכפר בחיפוי משוריינים וטיהר אותו. הכוח לא נתקל בהתנגדות רבה ותפס את הכפר. בשלב זה רוב תושבי הכפר נטשו אותו, יתר התושבים גורש לאחר המלחמה, והכפר חרב.
מקורות:
אשל, צ', חטיבת "כרמלי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1973.
גלילי, י', בעקבות לוחמי תש"ח: גדוד 21 – חטיבת כרמלי, הוצאת ותיקי הגדוד, 1988.
דונקלמן, ב', נאמנות כפולה, תל-אביב, 1977.
כרמל, מ', מערכות צפון, עין-חרוד, 1949.
מוריס, ב', לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1949-1947, תל-אביב, 1991.