בדרך לתרשיחא

תרשיחא [כיום חלק ממעלות-תרשיחא] הייתה עיירה ערבית מוסלמית, במערב הגליל העליון, כ-15 קילומטרים ממזרח לנהריה. בתחילת שנת 1948, העיירה נתפסה ע"י כוח מצבא ההצלה, שהתבסס בה.

יום לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, כוחות מבצע 'דקל' עסקו בטיהור כפרים עזובים ונטושים למחצה בגליל. באותו יום התקבלה ידיעה על כך שלא נמצא בתרשיחא כוח מצבא ההצלה, והגנתה מבוססת על לוחמים מקומיים בלבד. עקב כך הוחלט לנסות לתפוס את העיירה על ידי כוח משוריין מגדוד 79, כוחות חי"ר מגדוד 21 וחיל משמר בסיוע ארטילריה. הכוח המשוריין נועד לשמש כרתק, במקביל  להסתערות כוח החי"ר.

כוח המשוריינים יצא אל היעד בשעה 03:30 מנהריה. במרחק כ- 2.5 קילומטר מהעיירה, אחד המשוריינים עלה על מוקש ונקלע לחילופי אש. בשעה 5:00 הכוח המשוריין נסוג בסיוע ארטילריה. כוח החי"ר יצא מיחיעם לעבר העיירה בשעה 4:00. בדרך אל היעד נקלע למארב אויב וחילופי אש, שהסבו לו פצועים והרוגים. הקרב נמשך עד לשעות הצהריים וכוח החי"ר נסוג.

במהלך הניסיון לכבוש את תרשיחא נהרגו שישה לוחמים ונפצעו 21. תרשיחא נותרה בידי צבא ההצלה עד מבצע 'חירם'.    

מקורות:

אשל, צ', חטיבת "כרמלי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1973.

גלילי, י', בעקבות לוחמי תש"ח: גדוד 21 – חטיבת כרמלי, הוצאת ותיקי הגדוד, 1988.

כרמל, מ', מערכות צפון, עין-חרוד, 1949.