אודות הקרב
מג'דל יבא [כיום ח'רבת מגדל אפק/צדק] היה כפר ערבי במזרח השרון. בקרבת הכפר היה מחנה בריטי גדול, מחצבה ומשאבות מים, מהם הועברו מים לירושלים. בסוף מאי 1948 הצבא העיראקי פלש לארץ ישראל, תפס את הכפר והשתמש בו כחלק מהיערכותו ממערב לשומרון. עם תום ההפוגה הראשונה, ובמקביל למבצע 'דני', תוכנן לתקוף את המערך העיראקי באזור מג'דל יבא וצפונה לו – במסגרת מבצע 'בתק'.
ההתקפה על הכפר נקבעה בליל ה – 12/11 באמצעות שלוש פלוגות מגדוד 32, בפיקוד נתן אורנשטיין וסיוע ארטילרי מגדוד 34 של חטיבת אלכסנדרוני. הפלוגות הגיעו לקרבת הכפר בחשכת הלילה מבלי להתגלות. ההתקפה החלה בשעה 04:15 עם הפגזה ארטילרית קצרה, כשרוב הכוח תקף את הכפר ממזרח, ומחלקה אחת מכיוון מערב. הכפר נכבש תוך זמן קצר לאחר התנגדות מועטה. במהלך התקיפה נהרגו חמישה מקומיים ונפל בשבי מפקד מחלקה עיראקי. התברר בדיעבד, שהכוח העיראקי במקום עזב את עמדותיו בכפר. כוחות חטיבת אלכסנדרוני התבססו בכפר ובסביבותיו, ונערכו להמשיך בתקיפת ראש העין.
בשעה 7:30 החלה הפגזה על הכפר, ונצפתה התארגנות של כוח עיראקי, שכלל חי"ר ושריוניות. בשעה 10:00 החלה התקפה של כפלוגה עיראקית על משלטים, שנתפסו ע"י גדוד 32, מצפון ומצפון מזרח לכפר. ההתקפה נשברה ונהדפה בקרב פנים אל פנים, והסיוע הארטילרי הצליח לפגוע בכוח השריוניות העיראקי. בעקבות קרב זה, באותו ערב הכוחות העיראקיים נסוגו גם ממחנה ראש העין, שנתפס ע"י צה"ל בבוקר ה-13 ביולי. למרות זאת, העיראקים המשיכו בהפגזה של מג'דל יבא וראש העין. ככל הנראה בשלב זה הכפר היה נטוש מתושבים.
מקורות:
אלחנן, א', בדרך אל העיר- מבצע "דני", יוני 1948, תל-אביב, 1976.
ריבלין, ג' וסיני, צ', חטיבת "אלכסנדרוני" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1964.עמ' 304
עדויות מהקרב
עדות מפקד מחלקת חיל משמר, שסייעה בהדיפת המתקפה העיראקית:
המ"פ לא היה במקום כי יצא לארגן, ביחד עם פלוגה א', את הדיפת האויב. קראתי והודעתי להם כי אנו יוצאים להתקפת נגד....לפתע ראיתי משמאלי קבוצת חיילים גדולה המנסה לאגפינו. מיד הטלתי את כיתת העתודה שלי לצד שמאל ופקדתי על כל המחלקה להטיל רימונים – להסתער...העיראקים קמו על רגליהם. לחרדתי ראיתי כי רוביהם מכודנים...התחלנו מתקדמים, שרשרת מול שרשרת, כשאנו יורים מהמותן. המרחק בינינו לבין האוייב היה עתה 40 מטר בלבד!...לפתע קפץ מפקד הכוח העיראקי לאחור, נפל ארצה ותפס עמדה. אחריו, כמו לפי פקודה, נסוגו גם אנשיו מספר צעדים לאחור. הבינותי כהרף עין כי הרגע הקריטי הוכרע לטובתינו...
(מתוך: ריבלין, ג' וסיני, צ', חטיבת "אלכסנדרוני" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1964.עמ' 304)