סלבית

סלבית [כיום קיבוץ שעלבים] היה כפר ערבי במזרח שפלת יהודה, המצוי כ – 4 קילומטרים מצפון למשטרת לטרון. באמצע מאי 1948 הכפר נתפס ע"י חיילי הלגיון הערבי, והפך לחלק מאחיזתו ממערב לרמאללה. לאחר כיבוש רמלה ולוד, במסגרת השלב הראשון של מבצע 'דני', כוחות המבצע ניסו להמשיך ליעד העיקרי הבא, בניין המשטרה הבריטי הצמוד לכפר לטרון. בתוך כך, הוטל על גדוד 43 מחטיבת קרייתי לתפוס את הכפר סלבית, כשבמקביל כוחות חטיבת הראל תוקפים ממזרח את רכס התותחים. תפיסת הכפר הייתה אמורה לחסום את התנועה הירדנית על ציר בית סירא – אמעוס, לקראת תקיפת בניין המשטרה. 

לכיבוש הכפר נשלחה פלוגה ד', בפיקודו של אשר קונפורטס. הפלוגה יצאה מאל קובב [כיום כפר בן-נון] בשעה 21:45, בליל ה - 16/15 ביולי. כשהכוח התקרב אל הכפר, הוא נתקל בהתנגדות חלשה ותפס אותו סמוך לשעה 01:45. לפנות בוקר הכפר הותקף ע"י פלוגה ירדנית בסיוע ארטילרי, שהצליחה לתפוס את חלקו המזרחי של הכפר. בתוך הקרב, לוחמי קרייתי הצליח להרוג את מפקד הפלוגה הירדנית והקשר שלו, ובעקבות כך המתקפה נשברה, והתוקפים נסוגו. למרות שהכפר נתפס, התנועה בציר אמעוס – בית סירא לא הוטרדה.

מקורות

אלחנן, א', בדרך אל העיר- מבצע "דני", יוני 1948, תל-אביב, 1976.