אודות הקרב
לוד היתה עיר ערבית על הדרך הראשית מיפו לירושלים. במהלך מלחמת העצמאות לוד ורמלה שמשו מוקד לפעילות של כנופיות ערביות וצבא ההצלה, כנגד תחבורה, התיישבות יהודית באזור וכנגד כוחות המגן העבריים. באמצע מאי העיר לוד הותקפה ע"י האצ"ל, חטיבת גבעתי וחיל האוויר, ומאוחר יותר התמקמו בעיר כוחות של הלגיון הערבי, בכדי לסייע להגנתה. כיבוש לוד הוגדר כאחד מהיעדים העיקריים במבצע 'דני' לקראת פתיחת הדרך לירושלים.
ההתקפה על העיר החלה בצהרי ה – 11 ביולי ע"י הגדוד השלישי, בפיקודו של משה קלמן, מחטיבת יפתח. שתי פלוגות מהגדוד יצאו מהכפר דניאל לעבר 'סיור אלים בלוד' מכיוון דרום מזרח סמוך לשעה 11:00. כשעה ורבע לאחר מכן הפלוגות התגלו, והחלו בחילופי אש עם מגני העיר, שהסתייעו בשריוניות, תותחי נ"ט ומרגמות. פלוגה א', בפיקוד רפאל גינצבורג, נבלמה וניסתה להסתתר בתוך חורשה סמוכה. פלוגה ב' , בפיקוד איתמר איצקוביץ', נערכה מדרום לה. שתי הפלוגות הדפו כוחות אויב שניסו לתקוף אותן מהאגף.
בשעה 18:00 התארגנה התקפה נוספת על לוד ע"י גדוד 89, בפיקודו של משה דיין. בהתקפה זו תוכנן לחדור אל תוך העיר עם טור משוריין, אך בעקבות טעות בניווט רוב הטור הגיע לכניסה הדרומית לעיר והמשיך תוך ירי אל תחנת הרכבת ברמלה. לאחר מכן שב ונקלע שוב לקרב בסמוך למשטרת לוד. הכוח חזר לבסיסו כשעה לאחר יציאתו עם שישה הרוגים ו-21 פצועים. בשעה 18:30, כוחות הגדוד השלישי ופלוגה מהגדוד הראשון החלו להיכנס לעיר ותפסו עמדות במזרחה. בסוף אותו יום תחנת המשטרה נותרה בידי כ-70 לוחמי לגיון, שהתבצרו בה וחילופי האש נמשכו ע"י כוחות אויב שונים מרחבי העיר.
מקורות:
אלחנן, א', בדרך אל העיר- מבצע "דני", יוני 1948, תל-אביב, 1976.
ברזנר, ע', ניצני השריון, תל-אביב, 1995.
קדיש, א', סלע, א' וגולן, א', כיבוש לוד, יולי 1948, תל-אביב, 2000.