משטרת לטרון

בניין המשטרה הבריטי הסמוך לכפר לטרון [כיום אתר יד לשריון], שלט על צומת הכבישים יפו-ירושלים [כיום כביש 1] ורמאללה – מג'דל [אשקלון, כיום כביש 3]. בניין זה היה אחד 'ממצודות טיגארט', שנבנו ע"י הבריטים בפלסטינה לצרכי שיטור. במהלך מלחמת העצמאות הבניין נתפס ע"י הלגיון הערבי, וניסיונות צה"ל לכבוש אותו לא צלחו. כוחות הלגיון בבניין המשטרה ובשער הגיא, חסמו את הכביש הראשי לירושלים, ואלצו את צה"ל לפתוח נתיב אחר לעיר הנצורה. על-כן, כיבוש בניין המשטרה הוגדר מלכתחילה כאחד מיעדי מבצע 'דני' (שנקרא במקור לרל"ר – לוד רמלה-לטרון, רמאללה). במהלך המבצע כוחות צה"ל השלימו את כיבוש הערים לוד ורמלה, ומשנקבע מועד להפוגה בלחימה (ההפוגה השנייה), מיהרו לנסות ולתקוף את המשטרה. כיבוש המשטרה הוטל על פלוגה ד', בפיקודו של איתמר גולני, מהגדוד הראשון של חטיבת יפתח ועל שני טנקי הקרומוול של גדוד 82 מחטיבה 8.

מועד ההתקפה נדחה, ולבסוף נקבע בשעה 18:00, שעה לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקף. הכוחות יצאו מהכפר אל קובב [כיום כפר בן-נון] הסמוך לעבר המשטרה, כשפלוגה ד מוסעת בשישה משוריינים. שני הטנקים החלו בירי לעבר המשטרה, כשלאחד מהם נתקע פגז בקנה והוא נע לאחור כדי לטפל בתקלה. הטנק השני פירש זאת כנסיגה וחזר לבסיס, בעקבותיו נסוגו הטנק הראשון והמשוריינים. ההתקפה כשלה והייתה האחרונה מבין ההתקפות על המשטרה. בניין המשטרה נותר בידיים ירדניות עד מלחמת ששת הימים, והדרך הראשית לירושלים נותרה חסומה.

מקורות

אלחנן, א', בדרך אל העיר- מבצע "דני", יוני 1948, תל-אביב, 1976.

ברזנר, ע', ניצני השריון, תל-אביב, 1995.