תל המעברה

תל המעברה [הסמוך לבית הקברות המוסלמי 'מקברת בנות יעקוב'] הוא גבעה בגדת הירדן המערבית, כשני קילומטרים מצפון למקום המושבה הנטושה משמר הירדן. בתחילת יוני 1948 הצבא הסורי השתלט על המושבה וסביבותיה, והתבסס במזרח הגליל. במסגרת מבצע 'ברוש' תוכנן להסיג את הסורים מאחיזתם בגדה המערבית של הירדן, ולהשיב לידי צה"ל את השליטה במשמר הירדן וסביבותיה. חלק מיעדי המבצע בשלב הראשון כללו השתלטות על צפון הגדה המזרחית של הירדן מאזור דרדרה ועד בית המכס העליון, לצורך אבטחת האגף הצפוני של אזור הלחימה. מאמץ זה כלל את כיבוש ח'רבת ג'לבינה, ח'רבת דריג'ת ותל המעברה. כיבוש תל המעברה, שנועד לחפות על חציית גדוד 22 את הירדן, הוטל על פלוגה א', בפיקודו של נח כהן, מגדוד 23 של חטיבת כרמלי.

פלוגה א' יצאה בליל ה – 10/9 ביולי לכבוש את התל, ותפסה אותו לאחר קרב קצר, שהסב לפלוגה הרוג ומספר פצועים. במהלך אותו לילה ובבוקר למחרת נערכו התקפות נגד סוריות על כל היעדים שהותקפו במבצע. מגני המשלט הצליחו להדוף שתי התקפות נגד, שהחלו סמוך לשעות 8:00 ו-10:30. בשתי ההתקפות הסורים השתמשו בטנקים, ומאחוריהם חי"ר, אך השריון הסורי נעצר בעקבות אש נ"ט ממטולי פיאט, והתקפות הנגד כשלו. לאחר ההתקפה השנייה הפלוגה נסוגה כקילומטר צפונה לפרדס ח'ורי [כיום 'חורשת סומכי'], שנחשב עמדה טובה יותר. הסורים השתלטו על תל המעברה, ומספר ימים לאחר מכן השתמשו בה כדי לתקוף את פרדס ח'ורי.

מקורות:

אשל, צ', חטיבת "כרמלי" במלחמת הקוממיות, תל-אביב, 1973.

הדרי, ד', "פרשת קרב : מבצע 'ברוש' (9-18 ביולי 1948)", עלי זית וחרב ח', רמת אפעל, 2008. עמ'

176-141.