אודות הקרב
קיבוץ נגבה, שהוקם בשנת 1939, היה ישוב ספר עברי המצוי כשני קילומטרים מצפון לכפר הערבי עיראק סווידאן, בקרבת כביש מג'דל [אשקלון] – חברון [כיום כביש 35]. במאי 1948 צבא מצריים פלש לא"י והתבסס היטב בקרבת הקיבוץ, כחלק מניסיון לנתק את הנגב משטח המדינה היהודית. הקיבוץ ספג ירי והפגזות ארטילריות באופן תדיר מהכפרים הערביים בקרבתו ומבניין משטרת עראק סויידאן הסמוך לו, וב - 2 ביוני הדף התקפה מצרית ישירה. עם תום ההפוגה הראשונה, מה – 9 ביולי הקיבוץ הופגז לסירוגין. ב- 12 ביולי הצבא המצרי תקף את נגבה, ג'וליס ומשלטי עיבדיס. לכיבוש נגבה נשלח גדוד מצרי מוגדל, מתוגבר בכוחות משוריינים, כוחות סיוע ארטילריים וסיוע אוויר. חלק מכוחות אלו התבססו מבעוד יום במשלטים 113 ו-105 ממערב ומצפון לקיבוץ, ובכך כתרו אותו. את הקיבוץ איישו באותה עת אנשי פלוגה א', בפיקודו של ישראל טופל, מגדוד 53 של חטיבת גבעתי.
המתקפה המצרית החלה בשעה 8:00, מטוסי האויב החלו להפציץ את הקיבוץ בפצצות רסס ותבערה, הכוחות התוקפים הגיעו לנקודות ההיערכות, וכיתרו את הקיבוץ. בשעה 10:00 החלה הפגזה ארטילרית עזה, ובחסותה הכוחות התוקפים התקרבו לקיבוץ. המתקפה העיקרית החלה לאחר כשעה והתבצעה משלושה כיוונים במקביל (צפון מערב, דרום ומזרח). גל ההתקפה הראשון נבלם על גדרות הקיבוץ, ונסוג בשעה 13:00 בחסות הפגזה ארטילרית. בשעה 16:00 נערכה התקפה נוספת מכיוון צפון מערב, שנהדפה לאחר כשעתיים. בשעות הלילה נמצאו הרוגים ופצועים מצריים רבים, ציוד ונשק.
בקרב נהרגו 5 ממגני הקיבוץ ו-16 נפצעו. על אף הדיפת ההתקפה, נגבה נותרה מכותרת.
מקורות
איילון, א', חטיבת "גבעתי" מול הפולש המצרי, תל-אביב, 1963.
ללא שם מחבר, קול נגבה - יומן קרבות תש"ח , הוצאת הקיבוץ 1979. (הדפסה שניה)