כרתיא

כרתיא [כיום עיי קרתיה] היה כפר ערבי בחבל לכיש מדרום לכביש מג'דל [אשקלון] – חברון [כיום כביש 35], במרחק כארבעה קילומטרים ממזרח למבנה המשטרה הבריטית עיראק סווידאן [כיום מצודת יואב]. בתחילת מאי 1948 הצבא המצרי תפס את הכפר והשתמש בו כחלק במערך ההגנה שייצב בנגב, בניסיון לנתק את הנגב משטח המדינה היהודית. לאחר בלימת מתקפה מצרית עזה על קיבוץ נגבה החולט ליזום מתקפה על המערך המצרי באזור חתה, בית עפא וכרתיא, בניסיון לפרוץ דרך לנגב.

ב-15 ביולי פשט כוח מחטיבת גבעתי על הכפרים בית עפא וחתה. במקביל, כוח ג'יפים מפלוגת שועלי שמשון הטריד באש את הכפרים כרתיא וג'וסיר, כחלק ממאמץ הטעיה. התקפה נוספת על כרתיא נערכה שלושה ימים לאחר מכן במסגרת מבצע "מוות לפולש".

מקורות:

איילון, א', חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, תל-אביב, 1963.