אודות הקרב
ג'ולס [ג'וליס, כיום מדרום לצומת הודיה] היה כפר ערבי בדרום מישור החוף, על כביש מג'דל [אשקלון] – קסטינה, המצוי כ – 8 קילומטרים ממזרח למג'דל. בסמוך לכפר היה מחנה בריטי נטוש. עם פלישת הצבא המצרי לארץ ישראל במאי 1948, הכפר והמחנה נתפסו על ידיו. ב – 11 ביוני, לקראת כניסת ההפוגה (הראשונה) לתוקפה, כוחות חטיבת גבעתי כבשו את הכפר, ובשלב זה כנראה שתושביו גורשו או ברחו. ב-8 ביולי, עוד במהלך ההפוגה, הכפר ג'וליס הותקף בשעות הבוקר ע"י כוחות סדירים למחצה, בסיוע שני משוריינים, אך ההתקפה נהדפה.
בליל ה – 10/9 חטיבת גבעתי ערכה עבודות ביצורים במשלטים סמוך לכפר, לקראת התקפה מצרית נוספת. המשלטים אוישו בידי פלוגה ג' מגדוד 53, בפיקוד יוסף גבע. בבוקר ה- 10 ביולי הגיע לג'וליס כוח סיור מצרי ממערב, שהותקף ושנים מחיילו נהרגו. בהמשך היום החלה הפגזה ארטילרית, ובחסותה התאסף כוח מצרי מדרום לכפר. הכוח, שמנה כשתי פלוגות ומספר משוריינים נושאי ברן, החל לתקוף את ג'וליס מכיוון דרום מערב, ונבלם ע"י מגני הכפר.
בשעות אחר הצהריים נערכה מתקפה מצרית נוספת, שכללה כעשרה משוריינים נושאי ברן, חי"ר וסיוע ארטילרי. התוקפים התפצלו ותקפו את הכפר מדרום ומצפון. במהלך הדיפת ההתקפה, מגיני המשלט הצליחו לפגוע בארבעה משוריינים ובמשאית תחמושת, וההתקפה נשברה. באותו זמן, בעוד התוקפים נסוגים בחסות הארטילריה, הוחלט לשלוח כוח לפגיעה בסוללת הארטילריה המצרית מדרום לכפר. בשעות ערב נמצא ציוד לחימה מצרי רב שנותר במהלך הנסיגה. בעקבות הביצורים, למגני הכפר לא היו נפגעים. ב – 12 ביולי נערכה התקפה נוספת על ג'וליס, שכללה תשעה משוריינים וטנקים. ההתקפה נהדפה בסיוע מרגמות כבדות, טנק אחד הושמד ושישה טנקים ומשוריינים נפגעו.
מקורות:
איילון, א', חטיבת "גבעתי" מול הפולש המצרי, תל-אביב, 1963.