בארות יצחק

בארות יצחק היה קיבוץ ספר עברי במישור החוף הדרומי, שהוקם בשנת 1943 [במהלך מלחמת העצמאות הקיבוץ ננטש והוקם מחדש במקום אחר] ומצוי כ - 5 ק"מ מדרום מזרח לעזה וכ - 3 ק"מ ממערב לסעד. במהלך המלחמה הקיבוץ ספג ירי והפגזות ארטילריה באופן תדיר ובתחילת יוני הצבא המצרי ניסה לתקוף את הישוב אך נהדף. עם תום ההפוגה הראשונה, מה – 9 ביולי הקיבוץ הופגז לסירוגין. ב-15 ביולי הצבא המצרי ניסה שוב לכבוש את הקיבוץ ע"י גדוד חי"ר, פלוגת טנקים קלים ושתי פלוגות של נושאי ברן, סיוע ארטילרי ואווירי. מולם ניצבו באותה עת כ-85 לוחמים, מרביתם אנשי הקיבוץ.

בשעה 6:00 החלה הפגזה כבדה, שלוותה בתקיפות מהאוויר ובמקביל נצפה כוח מצרי מתאסף מצפון לכפר. לאחר כשעה החלה התקדמות הכוחות, שתקפו את הקיבוץ במקביל ממערב, מצפון מערב ומצפון מזרח. משוריין מצרי אחד אף ניסה לחדור לקיבוץ דרך השער המזרחי, אך נתקל בירי ונסוג. בשעה 10:00 המצרים חדרו אל הקיבוץ ממערב, אך נבלמו בקרב רימונים עיקש. בשעות הצהריים המתקפה הראשונה נבלמה, וחברי הקיבוץ ניסו להשיב לעצמם חלק מהעמדות שנכבשו במתקפה.

בשעה 16:00 חודשה המתקפה מכיוון צפון, כשמערך ההגנה של הקיבוץ היה על סף התמוטטות. באותה עת כוח מגדוד 9 של חטיבת הנגב, בפיקודו של שמחה שילוני, נשלח לסייע להגנת הקיבוץ. הכוח התמקם מספר קילומטרים ממזרח לכפר וירה לעבר הכוח המצרי בארטילריה, שפגעה במדויק והסיגה את התוקפים. לאחר הקרב בשעות הערב ערב נמצאו כ - 170 חיילים מצרים הרוגים ופצועים בסביבות הקיבוץ.

בקרב נפלו 17 ממגני הקיבוץ ו - 12 נפצעו.  

מקורות

ברוכי, נ', בארות יצחק בהתיישבות ובמלחמה, ירושלים, 2009. 

גבעתי, מ', בדרך המדבר והאש – תולדות גדוד 9, תל-אביב, 1994.