עין כרם

עין כרם [כיום שכונה] היה כפר ערבי בדרום מערב ירושלים. מתחילת 1948 הכפר ננטש ברובו, והוא שימש מתנדבים עיראקיים לפעולות במרחב שממערב לירושלים. ערב כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה היו בכפר כ-50 לוחמים מקומיים, מעט תושבים ופליטים מכפרי האזור.                                                                                            

עד ה-17 ביולי החטיבות הראל ועציוני הצליחו להשתלט על רוב המרחב הדרום מערבי של ירושלים. בתוך כך נכבשו הכפרים מאלחה, צובא, צומת עין-כרם - סטף, גבעת בית מזמיל [שכונת קריית היובל] והר השארפה [הר הרצל]. מפקדת מחוז ירושלים שאפה לחבור לכוחות חטיבת הראל בסטאף ע"י כיבוש עין כרם ומיס קארי [הר אורה] לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקף, בבוקר ה-18 ביולי. על עין כרם ומיס קארי הגנו כ-100 לוחמים מקומיים. בליל ה-17/16 ביולי הם נטשו את עמדותיהם מחשש להתקפה, אך אישו אותן מחדש למחרת. בליל ה-18 ביולי יצאו שלוש מחלקות מגדוד 64 לכבוש את מיס קארי ועין כרם. היעד הראשון היה מיס קארי, שנלקח לאחר קרב קצר. מתחילת הקרב נורתה לעבר עין כרם אש מרגמות ומקלעים מהר השארפה. לאחר נפילת מיס קארי ונוכח הירי החלה בריחה של תושבי הכפר, והכפר נמצא נטוש, פרט למעט נזירים במנזרי הכפר. בשעות הבוקר חברו לוחמי חטיבת עציוני עם הראל בסטף.

מקורות:

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.