מאלחה

מאלחה [כיום שכונת מלחה] היה כפר ערבי בדרום ירושלים, הסמוך לכפרים בית צפאפא (ממזרח), בית ג'אלא (מדרום) ועין כרם (ממערב). מתחילת 1948 רוב תושבי הכפר עזבו את בתיהם, והכפר אויש בכ-100 לוחמים מקומיים. בתחילת יולי, כוחות חטיבת הראל ועציוני הצליחו להרחיב את השליטה באזור דרום מערב העיר, והשתלטו על גבעת השארפה [הר הרצל], ח'רבת אל חמאמה [מצפה כרם] ובית מזמיל [שכונת קריית היובל]. כיבוש הכפר היה חשוב לניתוק הכוחות הערביים בדרום מזרח העיר והכפר עין כרם במערב, ונקבע בליל ה-14/13.

ההתקפה נערכה ע"י כוח בן חמש מחלקות, ובו מחלקה מוגברת של לוחמי אצ"ל, בפיקוד משה ריינהולד מפקד גדוד 64 מחטיבת עציוני. לקראת ההתקפה הרגלית נערך ריכוך ארטילרי על הכפר ועל הכפרים השכנים בית צפאפא ועין כרם, שהסיג את הלוחמים הערביים מעמדותיהם, ואפשר לכוח להשתלט על הכפר בקלות יחסית עד עלות השחר. כוח האצ"ל השלים את כיבוש היעדים בכפר אך לא השתלט על משלט [אל ראס, כיום באזור כיכר שלמה נחמיה], הנמצא כ-200 מטר מדרום לכפר, ונשלח לכבוש אותו למחרת בבוקר. במקביל, בשעה 10:30 נערכה התקפת נגד של חיילי לגיון, שכללה ירי ארטילרי לעבר שכונת בית וגן. לוחמי הלגיון הפתיעו את חיילי האצ"ל, הצליחו לכבוש את המשלט ופגעו בחיילים רבים. מנגד, צה"ל פתח בירי מרגמות ממושך על המשלט, ובעקבותיו יצא כוח מחטיבת עציוני וכבש אותו. בקרב על הכפר מלחה ומשלט אל ראס נהרגו 23 לוחמים, מהם 21 מהאצ"ל, וכעשרים לוחמים נפצעו.

מקורות:

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.