ירושלים, מאה שערים

שכונת מאה שערים, הנמצאת במרכז ירושלים, הייתה אחת השכונות הראשונות להיבנות ממערב לחומות העיר העתיקה. במהלך מלחמת העצמאות השכונה הייתה חשופה להטרדות באש, וחלק מבתיה ננטשו. לאחר סיום המנדט השכונה הייתה חלק מקו החזית מול הלגיון הערבי, שהתבסס בבתי שכונת מוסררה ובעיר העתיקה. בסוף חודש מאי ובתחילת יוני נערכו מספר קרבות בין הלגיון הערבי לכוחות ההגנה והמחתרות באזור זה, ובפרט על מבנה המשטרה בשכונה.

בבוקר ה-16 ביולי הלגיון הערבי פתח במתקפה נוספת בגזרה זו, וניסה לכבוש את עמדות צה"ל לאורך הרחוב הראשי בשכונת מוסררה, סנט פול [כיום שרי ישראל] ואת השכונות העבריות בית ישראל ומאה שערים. ההתקפה הירדנית כללה משוריינים, חיילים רגליים וסיוע ארטילרי, ונמשכה לסירוגין לאורך שלושה ימים. ב-17 ביולי, לאחר שמשטרת מאה שערים נתפסה ע"י הלגיון, פלוגה מגדוד בית חורון הצליחה לכבוש אותו מחדש, ולהדוף שמונה התקפות נגד ערביות. כיבוש מבנה זה בלם את התקדמות הלגיון הערבי מערבה, לאזור מרכז העיר. הלחימה המשיכה בקרבת השכונה עד ה-19 ביולי, ובמהלכה הלגיון לא הצליח לשפר את אחיזתו בשכונה, ובשכונת מוסררה הסמוכה. מבנה המשטרה פוצץ על ידי צה"ל, ננטש, ונותר בשטח ההפקר.

מקורות:

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.