אודות הקרב
לקראת תום ההפוגה הראשונה ההגנה החלה בתכנון מבצע 'קדם' לכיבוש העיר העתיקה. התכנון היה לפרוץ לעיר במקביל משלושה מקומות, על ידי כוח בן כשש פלוגות מקובצות, כולל כוחות אצ"ל ולח"י. גדוד בית חורון מחטיבת עציוני תוכנן לפרוץ את שער ציון, כוחות אצ"ל את השער החדש ולח"י בפינה הצפון מערבית של חומות העיר העתיקה. כל זאת בסיוע חומר נפץ מיוחד, שתוכנן במיוחד עבור ביצורי העיר העבים. המבצע נקבע לליל ה-17/16 ביולי.
מתחילת המבצע הכוחות נתקלו בבעיות מרובות, ועיכובים בהוצאתו לפועל על פי התוכנית. הלגיון הערבי שם לב להכנות לקראת מבצע גדול ופתח בהפגזה כבדה על העיר, שפגעה ברוב חומרי הנפץ שלח"י ריכז לפריצה. גדוד בית חורון התעכב בהעברת חומר הנפץ לאזור הפריצה, ועל-כן מתקפתו של האצ"ל בשער החדש הוקדמה. האצ"ל, תקף מלכתחילה בכוחות מועטים, התקשה לפרוץ את השער החדש, ונתקל בהתנגדות רבה. בשעה שכוח בית חורון התקדם ופוצץ את חומר הנפץ על פי התוכנית, התברר שהמטען לא היה יעיל, וחומות העיר לא נפרצו. לוחמי גדוד בית חורון נשלחו לסייע לאצ"ל, ואז התברר שמרבית החיילים נותרו באזור נוטרדאם, ותגבורת נוספת לא הגיעה. לבסוף, כוח האצ"ל נאלץ לסגת, מבלי שהגיע להישג כלשהוא. בשעה 5:00, הצליחו לוחמי לח"י לפוצץ חומר נפץ בנקודה שתוכנה, וגילו גם הם שחומות העיר העתיקה לא נפגעו מהפיצוץ. במסגרת המבצע נהרגו שני לוחמים, ושמונה נפצעו.
מקורות:
לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.