לוביא

לוביא [כיום ח'רבת לוביה, סמוך לגבעת אבני] היה כפר ערבי בגליל התחתון, המצוי כשניים וחצי קילומטרים מצפון מזרח למושבה סג'רה [אילניה], על כביש נצרת טבריה. הכפר נחשב כעוין ליהודים ולתושביו היה חלק במאבקים בין קהילתיים עם המושבה ובהטרדת התחבורה על הכביש לטבריה. ב-11 ביוני, ערב כניסת ההפוגה (הראשונה) לתוקף, צבא ההצלה פלש אל הגליל והתבסס בו. לוביה היה אחד מהכפרים בהם התבסס, ומהם תקף את סג'רה.

במהלך ה-16 ליולי, לאחר שנבלמו התקפות צבא ההצלה על סג'רה, כוחות חטיבת גולני החלו ליזום התקפות כנגד משלטים ובסיסים של צבא ההצלה בסביבות המושבה. בליל ה – 17/16 הכפר לוביה הופגז ע"י מרגמות, ובחסותן ניסתה מחלקה לתקוף את הכפר אך נבלמה. ככל הנראה בשלב זה הכוח המוצב בלוביה שימש כדי לחפות על נסיגת צבא ההצלה לעבר הגליל העליון. למחרת נערכה הפגזה ממושכת נוספת על הכפר, ולוחמי צבא ההצלה במקום סרבו להצעת הכניעה של צה"ל. בליל ה-18/17 נערך סיור אלים נוסף בקרבת הכפר, שעקב הפגזה ארטילרית. בבוקר ה – 18 ביולי משלטי האויב מסביב ללוביה נראה נטושים. סביב השעה 16:00 כוחות צה"ל כבשו את לוביה לאחר התנגדות קלה.  

מקורות

כרמל, מ', מערכות צפון, עין-חרוד, 1949.

סלע, א', ""צבא ההצלה" בגליל במלחמת 1948", בתוך מלחמת העצמאות תש"ח – תש"ט, דיון מחודש, תל-אביב, 2004.

עציוני, ב', אילן ושלח – דרך הקרבות של חטיבת גולני, תל-אביב, 1959.