מרחב עוטף ירושלים, נווה-יעקב

נווה יעקב [כיום פסגת זאב צפון] ועטרות [כיום הכפר הערבי קלנדיה] היו שני ישובים מבודדים מצפון לירושלים, על כביש ירושלים - רמאללה. מתחילת מלחמת העצמאות התחבורה העברית לישובים אלו ספגה הטרדות תדירות, שהסבו הרוגים ופצועים. שני הישובים היו תחת מצור של כנופיות מקומיות מכפרי הסביבה ורמאללה, שכלל גם התקפות מזדמנות על הישובים. מתחילת אפריל, מעורבות הלגיון הערבי בהטרדות ישובים אלו גברה והבריטים החלו להתפנות מגזרת ירושלים – רמאללה. ב-14 במאי החלה התקפה של הלגיון הערבי על עטרות, ובאותו לילה הוחלט לפנות את הישוב אל נווה יעקב.

בבוקר ה-16 במאי נפתחה התקפה של הלגיון הערבי על נווה יעקב. ההתקפה כללה הפגזה ארטילרית, אש ממשורייני הלגיון ואספסוף של מאות מתושבי האזור ולוחמים מקומיים. מבעוד יום פוצץ גשר בדרך הגישה אל הישוב, שמנע מהמשוריינים להתקרב. ההתקפה העזה נבלמה על גדרות הישוב, 36 לוחמים נפצעו וארבעה נהרגו. הקרב כולו נמשך כ-14 שעות, ובשעה 20:00  האש פסקה. באותו לילה מגני נווה יעקב החליטו לסגת להר הצופים ולנטוש את הישוב. בדרך הם נכנסו בשוגג לשדה מוקשים ושני לוחמים נוספים נפצעו.

מקורות:

אביזוהר, מ', מוריה בירושלים בתש"ח: גדוד החי"ש הראשון בקרבות ירושלים, לוד, 2002.

דנון, ר', "עטרות: מושב ראשון בהרי יהודה", בתוך: אריאל -כתב עת לידיעת ארץ ישראל 178-177, ירושלים, 2007.

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.