דיר איוב

דיר איוב [כיום כקילומטר מצפון למחלף שער הגיא] היה כפר ערבי הצופה על הדרך הראשית לירושלים. הכפר שימש כוחות ערביים מקומיים לפגוע בתחבורה על הכביש לירושלים, והיה מוקד לחיכוך בין כוחות פלמ"ח וצה"ל וערביי האזור במהלך חודש מאי. ב-18 במאי הכפר נתפס ע"י הלגיון הערבי, שהתבסס בסביבתו. לאחר כישלון מבצע בן-נון ב-25 במאי, הוחלט לערוך ניסיון נוסף לפתיחת הדרך אל ירושלים הנצורה. בתוך כך הוטל על פלוגה א' מגדוד 72 של חטיבה 7, לכבוש את הכפר ועל פלוגה מגדוד 52 של חטיבת גבעתי, לכבוש את גבעה 395 ממזרח לו. תפיסת שני יעדים אלו נועדה לצורך סיוע ארטילרי על בניין משטרת לטרון, הכפר והמנזר, שהותקפו במקביל במערב.

פלוגה א', בפיקודו של אפרים פירט, הגיעה לאזור שער הגיא סמוך לשעה 01:00 והחלה בטיפוס אל עבר היעד. כוח חלוץ מהפלוגה נכנס לכפר והבחין שהכפר נטוש. הפלוגה התקרבה לעבר הכפר ואז נפתחה עליה אש ממשלט ירדני בסמוך אליו. בחילופי הירי חמישה מחיילי הפלוגה נהרגו וארבעה נפצעו. הפלוגה נסוגה, והכפר דיר איוב נותר בשליטה ירדנית.

מקורות:

שמיר, ש', "...בכל מחיר"- לירושלים, תל-אביב, 1994.