ירושלים, הר הצופים

הר הצופים הוא חלק מרכס הר הזיתים התוחם את העיר ירושלים ממזרח ומצפון. על הר הצופים הוקמו האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, בסמוך לבית הקברות הבריטי. הדרך אל ההר  עברה בסמוך ובתוך שכונות ערביות בצפון ירושלים, ומתחילת מלחמת העצמאות הייתה נתונה לחסימות והטרדות תדירות. השכונות והכפרים בקרבתו, ובפרט וואדי ג'וז, שועפאט ועיסוויה, שימשו גם לירי תדיר לעבר האוניברסיטה ובית החולים.

עם פלישת הלגיון הערבי לירושלים וכיבוש שכונת שיח ג'ראח, הר הצופים היה מנותק מהישוב היהודי בירושלים. בית החולים והאוניברסיטה אוישו בידי פלוגת לוחמים, והיו נתונים לירי ממספר כיוונים באופן תדיר ביותר. ההטרדות כללו צליפות ולכך נוספו הפגזות ארטילריות של הלגיון. נוסף על פלוגת הלוחמים בהר היו גם עובדי המוסדות האזרחיים וחולים, שהקשו על פעילות הכוח המגן.

ב-20 במאי נערכה התקפה רגלית של כוח לגיון ולוחמים בלתי סדירים על הר הצופים. ההתקפה נערכה לעבר בית החולים, ונהדפה ע"י מקלעי כוח המגן. לאחר כישלון ההתקפה, חודשה ההתקפה הארטילרית. למחרת, ב-21 במאי נערכה התקפה נוספת של פלוגת חי"ר ירדנית על בית החולים מכיוון הגבעה הצרפתית. גם הפעם נבלמו התוקפים הירדנים באמצעות מקלעים ומרגמה "2. ההפגזות הארטילריות על הר הצופים נמשכו עד תחילת יוני. ב-7 ביולי חתמו ישראל וירדן על הסכם פירוז. הר הצופים נותר מובלעת בתוך השטח הירדני עד שנכבש במלחמת ששת הימים. לישראל הותר להציב בהר כוח צבאי בהיקף זהה לכוח שהיה במלחמת העצמאות, שהוחלף אחת לשבועיים בסיוע האו"ם.

מקורות:

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.