אודות הקרב
הרובע היהודי הוא שכונה בעלת רוב יהודי בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים. גודלה של השכונה היה כ-250 X300 מטרים, בין שער ציון לשער האשפתות. בתי התושבים בנויים בסמיכות ובצפיפות רבה. מתחילת מלחמת העצמאות דרכי הגישה אל הרובע נחסמו באופן חלקי ע"י חמושים ערביים, ובין הקהילות היהודית והערבית בתוך החומות פרצו עימותים אלימים, ולעיתים ימי קרב. תושבי הרובע מצאו את עצמם נצורים ותלויים במשלוח שיירות אספקה אל הרובע. במהלך קרבות עזים, שנערכו לאחר עזיבת הבריטים ב-13 במאי, נפצעו ונהרגו עשרות מתושבי הרובע, מלאי התחמושת הידלדל מאוד, והניסיונות להעביר תגבורת ואספקה כשלו.
ב-17 במאי נתפס מתחם הר ציון ע"י כוח פלמ"ח, ותוכננה פעולה להעברת לוחמים, תחמושת ואספקה לרובע הנצור בליל ה-19/18. באותו לילה נכנסו לעיר העתיקה שתי פלוגות של הלגיון הערבי, והחלו להתפרס ולהתבצר בשטחה. בשעה 2:00 החל קרב לפריצה אל שער ציון, בדרום העיר העתיקה, השער פוצץ ובשעה 3:45 מחלקת לוחמים, בפיקוד דוד (דדו) אלעזר, פרצה אל העיר וחברה אל הרובע הנצור. תגבורת לוחמים ותחמושת הועברו אל הרובע. לאחר כשלוש שעות מחלקת הפלמ"ח נסוגה עקב התקפות נגד ערביות, ונטשה ללא קרב את אחיזתה בשער ציון. כוחות נוספים, שהיו אמורים להצטרף למאמץ התעכבו והתרכזו במשימות אחרות – בכך נכשל ניסיון נוסף לשבור את המצור על הרובע. בשעה 12:00 הלגיון הערבי השתלט על השער וחסם אותו.
בהמשך אותו יום הלגיון פתח בהתקפה על הרובע, תוך שימוש בנשק מסייע ומשוריינים, בעדיפות טופוגרפית ובתחמושת רבה ביחס למגנים. מגני הרובע נסוגו מחלק מהעמדות והבתים, וכילו את רוב מלאי התחמושת שהיה בידם. במהלך היום נהרגו שני לוחמים ושמונה נפצעו.
מקורות:
ארנוולד, מ', מצור בתוך מצור: הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל-אביב, 2004.
לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.