ירושלים, הרובע היהודי

הרובע היהודי הוא שכונה בעלת רוב יהודי בתוך חומות העיר העתיקה בירושלים. גודלה של השכונה היה כ-250 X300 מטרים, בין שער ציון לשער האשפתות. בתי התושבים בנויים בסמיכות ובצפיפות רבה. מתחילת מלחמת העצמאות דרכי הגישה אל הרובע נחסמו באופן חלקי ע"י חמושים ערביים, ובין הקהילות היהודית והערבית בתוך החומות פרצו עימותים אלימים, ולעיתים ימי קרב. תושבי הרובע מצאו את עצמם נצורים ותלויים במשלוח שיירות אספקה אל הרובע. במהלך קרבות עזים, שנערכו לאחר עזיבת הבריטים ב-13 במאי, נפצעו ונהרגו עשרות מתושבי הרובע, מלאי התחמושת הידלדל מאוד, ורב הניסיונות להעביר תגבורת ואספקה כשלו. החל מה-19 במאי, הצטרפו ללחימה שתי פלוגות של הלגיון הערבי, שתקפו והשתלטו באופן שיטתי על בתי הרובע.

בשעה 6:00, בבוקר ה-28 במאי חודשה הלחימה, שני לוחמים נוספים נהרגו ושבעה נפצעו. האחרונים בכ-113 לוחמים שנפצעו מאז הפינוי הבריטי. התחמושת נגמרה וכמעט מחצית משטח הרובע נכבש ע"י הלגיון ונהרס באופן שיטתי. באותו בוקר רבני הרובע דרשו להיכנע וסוכם לפתוח במשא ומתן עם הלגיון לצורך פינוי ההרוגים והפצועים. המשא ומתן נוהל בין משלחת מהרובע, ברשות מרדכי ויינגרטן, נציג התושבים ושאול טווילי, נציג ההגנה, ומפקד הגדוד הירדני, עבדאללה א-טל. בשעה 14:00 נחתם הסכם כניעה ע"י ע"י משה רוסנק מפקד הרובע, ויננרגטן וא-טל. הכניעה נערכה בשעה 17:00, ובעקבותיה 314 לוחמים ואזרחים נלקחו בשבי, חלקם פצועים, היתר שוחררו. נפילת הרובע הייתה הפסד קשה למדינת ישראל הצעירה, על אף שעקבה לחימה ועמידה עיקשת של כשבועיים רציפים בתנאים קשים ביותר.

מקורות:

ארנוולד, מ', מצור בתוך מצור: הרובע היהודי בירושלים העתיקה במלחמת העצמאות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל-אביב, 2004.

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.