ירושלים, אבו טור

אבו-טור הייתה שכונה ערבית [כיום שכונה מעורבת ערבית-יהודית] בדרום מזרח העיר ירושלים, בסמוך לתחנת הרכבת המנדטורית, לשכונת בקעה ולמחנה הצבא הבריטי 'אלנבי'. עם עזיבת הבריטים את ירושלים כוחות הגנה, אצ"ל ולח"י פתחו במבצע 'קלשון' לתפיסת המבנים הבריטיים הנטושים ולייצוב קו הגנה בעיר לקראת פלישת הלגיון הערבי.

ב-15 במאי נתפס מחנה אלנבי ע"י פלוגת חי"ש, ולאחר מכן הוחלט לשלוח את הפלוגה להשתלט גם על שכונת אבו טור בליל ה-18/17 במאי, לצורך שיפור השליטה בדרום העיר. הפלוגה תקפה לראשונה את מנזר סיינט-קלייר, הנמצא בין מחנה אלנבי לאבו טור, אך ההתקפה נבלמה באש כוחות ערביים מקומיים.

במהלך הלילה המגנים הערביים נטשו את המנזר, ובשעות בוקר פלוגת החי"ש תפסה אותו. בהמשך היום מגני השכונה הערבית תקפו שיירת אספקה של ההגנה, שהתקדמה מצפון מערב לשכונה, ונשאה חומרי ביצורים עבור קיבוץ רמת רחל. פלוגת החי"ש ניצלה זאת, תקפה את שכונת אבו טור מדרום, ותקפה בהפתעה את המגנים הערביים מתוך השכונה. תוך זמן קצר השכונה נכבשה ובתיה נסרקו. כוח החי"ש התבצר בחלקה העליון והמערבי של השכונה, והצד המזרחי הנמוך נותר נטוש. למחרת, כוחות ערביים תפסו אותו מחדש והתבצרו בו.

השכונה נותרה מחולקת עד לסוף מלחמת העצמאות, וקו הפסקת האש, 'הקו העירוני', עבר באמצע השכונה עד לכיבוש הצד המזרחי במלחמת ששת הימים.

מקורות:

אביזוהר, מ', מוריה בירושלים בתש"ח: גדוד החי"ש הראשון בקרבות ירושלים, לוד, 2002.

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.