אודות הקרב
רמלה הייתה עיר ערבית על הדרך הראשית מיפו לירושלים. במהלך מלחמת העצמאות העיר שמשה כמוקד לפעילות של כנופיות ערביות וצבא ההצלה כנגד תחבורה והתיישבות יהודית באזור וכנגד כוחות המגן העבריים. באמצע מאי 1948 הוטל על כוחות אצ"ל להטריד את העיר הערבית, ובכך לרתק כוחות אויב לעיר על מנת להקל על הניסיונות לפתיחת הדרך לירושלים. בין ה-16 ל-20 במאי האצ"ל ערך מספר ניסיונות לא מוצלחים להשתלט על צפון העיר, שהסבו לו הרוגים ופצועים רבים. האצ"ל הצליח להשתלט על בניין בית הספר לקצינים בצפון העיר, שהיה בשימוש כמפקדה של חסן סלאמה.
ב-1 ביוני הלגיון הערבי, שיום לפני כן הביס את חטיבה 7 באזור לטרון, שלח פלוגת תגבורת לערים לוד ורמלה בתגובה לקריאות העזרה של התושבים המקומיים. באותו יום כוח מהלגיון בסיוע כוחות מקומיים תקף את בניין בית הספר לקצינים. בבית הספר היו באותה עת כ-70 לוחמי אצ"ל, שלא הצליחו לבלום את המתקפה, ניסיון האצ"ל לשלוח תגבורת נתקל באש עזה ונבלם. כיבוש בית הספר הושלם בשעה 15:45. הלגיון התקדם לכיוון באר יעקב והסיג את האצ"ל לאחור. בכך בוטלו הישגיו המועטים של האצ"ל בקרבות ה-17/16 במאי. באותו יום 12 לוחמי אצ"ל נהרגו ו-24 נפצעו. למחרת פלוגת אצ"ל חזרה לבית הספר וכבשה אותו ללא התנגדות, ובהמשך נסוגה ממנו.
מקורות:
גשור, ב', "קרבות האצ"ל ברמלה במלחמת העצמאות", בתוך: עלי זית וחרב ט"ז, רמת-אפעל, 2016.