אודות הקרב
קיבוץ יד מרדכי היה ישוב ספר עברי בדרום מישור החוף, המצוי באמצע הדרך בין הערים הערביות עזה ומג'דל [אשקלון]. מאמצע מאי הצבא המצרי החל להתבסס בעזה וסביבותיה ולהתקדם על ציר החוף לכיוון מג'דל. לאור כך בליל ה-19/18 הוחלט לפנות את הילדים מהקיבוץ, ולהיערך להגנת הישוב. למחרת נפתחה התקפה מצרית על הקיבוץ שכללה גדוד חי"ר, שתי סוללות תותחים ופלוגת משוריינים. מגני הישוב כללו 114 מאנשי הקיבוץ ועשרים ואחד חיילי הגדוד השני של חטיבת הנגב.
ההתקפה המצרית נפתחה בשעה 7:00 בהפצצה אווירת והפגזה ארטילרית, ובחסותן התקדם חי"ר מצרי למרחק של כמה מאות מטרים מגדרות הקיבוץ. חי"ר תקף משני כיוונים מספר פעמים לאורך היום. במהלך המתקפות המצרים לא הצליחו לחדור אל הקיבוץ, אך השתלטו על עמדה מבוצרת בקרבתו והרסו את רוב עמדות ההגנה ההיקפיות. ההתקפות המצריות הסתיימו עד השעה 17:00. במהלך היום הראשון נהרגו 6 ממגני הקיבוץ ואחד עשר נפצעו. בבוקר למחרת חודשה ההתקפה הארטילרית על הקיבוץ. משעה 11:00 ועד 18:30 נערכו חמש התקפות על הקיבוץ, שחלקן נבלם על גדרות הקיבוץ באש מטווח קצר ורימונים. בסוף יום הלחימה השני נהרגו 18 ממגני הקיבוץ (כולל הלוחמים מהיום הראשון).
ב-22/21 למאי לא נערכו התקפות ישרות על הקיבוץ, אך הוא הופגז והוטרד באש מקלעים. ניסיון להעביר לקיבוץ תגבורת ולפנות את הפצועים בליל ה-23/22 לא צלח. בצהרי ה-23 התגברה ההפגזה הארטילרית, ונערכה תקיפה מצרית נוספת שכללה מחלקת טנקים קלים, נושאי ברן וחי"ר. במהלך המתקפה אחד הטנקים המצריים חדר לתוך הישוב, ונפגע מאש מול פיאט. כוח חי"ר מצרי הצליח להשתלט על עמדת הגנה היקפית של הקיבוץ, אך המצרים נסוגו. ביום זה נהרגו 6 לוחמים ומספר הפצועים הכולל היה 40. בתום הלחימה כל עמדות ההגנה נהרסו וגדרות קיבוץ היו פרוצות.
בלילה ה-24/23, הגיעה לקיבוץ תגבורת קטנה, שחלקה נפגע מהיתקלות מצרית בדרך. אנשי הקיבוץ החליטו לנטוש, לאור חוסר יכולתם להמשיך ולהגן עליו ועברו לקיבוץ גבר-עם. קיבוץ יד מרדכי נתפס מחדש בתחילת חודש נובמבר במסגרת מבצע יואב, ובהמשך יושב מחדש.
מקורות
ברזנר, ע', הנגב בהתיישבות ובמלחמה, תל-אביב, תל-אביב, 1994.
גבעתי, מ', בדרך המדבר והאש: תולדות גדוד 9, תל-אביב, 1994.
כהן, א', כהן, מ' ומנדלסון, ע', חטיבת הנגב במלחמת העצמאות, הוצא עצמית, 2011.
לארקין, מ', השמש לא עמדה דום, תל-אביב, 1965.