בלימת הפלישה מלבנון באצבע הגליל

אשכול זה כולל את הקרבות לבלימת פלישת צבא ההצלה הערבי בגזרת מלכיה.

בגבול בין לבנון לארץ ישראל באזור מלכיה ונבי יושע נערך בשלב הקודם של מלחמת העצמאות מבצע יפתח.  

לקראת מועד סיום המנדט תכננה סוריה לפלוש לארץ ישראל דרך מעבר גבול זה, ולצד הישראלי הגיע מידע אודות התארגנות חטיבה מצבא סוריה בבינת ג'בל. אך הסורים שינו את תכניתם והחטיבה פלשה מדרום רמת הגולן לעבר צמח ועמק הירדן [קישור לערך].

את מקום הסורים תפס צבא ההצלה - במקביל לפלישת צבאות ערב ב-15 במאי 1948 התפנה צבא ההצלה, צבא של מתנדבים מארצות ערב, לסוריה, לצורך התארגנות. כעבור כמה ימים יחידותיו תפסו את עמדות הסורים באזור מלכיה ובינת ג'בל וניצלו את מעבר הגבול על מנת לשוב ולהשתלט על הגליל, ולהצטרף לכוחות הערבים באזורי הארץ השונים. באזור מעבר הגבול במלכיה התמקם גדוד הירמוך השני של צבא ההצלה, במגמת הגנה מפני התקפה אפשרית של צה"ל. 

כוח נוסף באזור היה צבא לבנון. הצבא הסדיר של לבנון, שכלל שני גדודים, היה אמור על פי התכנית הראשונה לתקוף מצפון את ציר החוף, אך נמנע מלעשות זאת והתמקם מצפון לראש הנקרה, במגמת הגנה מפני תקיפה ישראלית אפשרית בציר החוף. 

ב-15 במאי 1948 כבש כוח מחטיבת יפתח את הכפרים מלכיה וקדס. עוד באותו יום תקפו הערבים את כוחות צה"ל והחזירו לידיהם את השליטה במרחב. 

ב-28 במאי תקפה חטיבת יפתח בשנית את מלכיה, לאחר שכוחותיה עברו דרך כפרים אחדים בשטח לבנון, והשיגה שליטה במרחב. ב-1 ביוני 1948 הוקמה חטיבת עודד (חטיבה 9) על בסיס גדוד 11 של חטיבת גולני, ותפסה את עמדותיה של חטיבת יפתח. 

ב-5 ביוני כבשו הערבים את עמדות חטיבת עודד במרחב. מרחב מלכיה וקדס נותר בידי הערבים עד למבצע חירם, באוקטובר 1948.