גוש עציון, כפר עציון

קיבוץ כפר עציון היה אחד מארבעה ישובים יהודיים בגוש עציון, המצוי בלב שטח ערבי מדרום לירושלים. הקיבוץ היה בדרום מזרח הגוש. ב-12 במאי נפתחה התקפה נוספת על גוש עציון על מנת לפתוח לתנועה את הכביש הסמוך אליו, ששותק בירי מגני גוש עציון. התוקפים הערביים כללו חיילי לגיון ערבי, צבא ההצלה ולוחמים מקומיים מתוגברים במשוריינים, מרגמות ותותחים. במהלך ההתקפה נתפסה צומת הגוש, וניתקה את כפר עציון ומשואות יצחק מרבדים ועין צורים בצפון הגוש. התוקפים השתלטו גם על מספר משלטים חשובים הקרובים לכפר עציון, ולמעשה כיתרו אותו. בבוקר ה-13 במאי חודשה הלחימה ומשלט גבעת הסלעים, מצפון לכפר עציון, נתפס לקראת השעה 13:00. התוקפים הערביים התקדמו לעבר כפר עציון, שרותק באש ממספר כיוונים, ומרבית בתיו היו הרוסים בשלב זה.

כ-20 משוריינים ערביים התקדמו לעבר שער הקיבוץ. המשוריין הקדמי עקר את שער הקיבוץ ממקומו, אך לאחר מכן חטף בקבוקי תבערה ונבלם. יתר התוקפים הערביים ירו לעבר עמדת המגנים בשער והרגו שלושה מהם. המשוריינים חדרו אל הקיבוץ. מגני הקיבוץ ניסו להיכנע, השמידו את המסמכים ומכשירי הקשר והניפו דגל לבן. אש הלגיון נפסקה אך לוחמים מקומיים המשיכו לירות, חדרו לכפר והחלו בביזה. מגני הכפר הניחו את נשקם ויצאו בידיים מורמות, בכדי להיכנע לחיילי הלגיון. אחד ממשורייני הלגיון הערבי פתח עליהם באש והרג את מרביתם. כ-50 נמלטו לעבר מרתף בית הספר (המנזר הגרמני) בכפר, וירו לעבר הערבים בנשק שהיה במקום. הערבים זרקו רימונים לעבר המרתף, חלק מהשורדים נפגעו והיתר נקבר תחת הריסות המרתף לאחר שפוצץ ע"י הערבים. מתוך 133 מגני כפר עציון, שלושה לוחמים ונערה אחת נלקחו בשבי הלגיון, היתר נהרג בקרבות או נרצח לאחר הכניעה. כפר עציון חרב ונותר בידיים ירדניות עד מלחמת ששת הימים. ההתיישבות במקום חודשה בספטמבר 1967.

מקורות:

גל-גלנדאור, ש', גוש עציון במלחמת העצמאות: 27.11.1947-14.5.1948 ט"ז כסלו – ה' אייר תש"ח, הוצאת המחבר, 2008.

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: קרבות ירושלים במלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.

קנוהל, ד' (עורך), גוש עציון במלחמתו, ירושלים, 1957.