גוש עציון

גוש עציון היה קבוצה של ארבעה ישובים יהודיים (כפר עציון, עין צורים, רבדים ומשואות יצחק) בלב שטח ערבי מדרום לירושלים. הגוש היה במרחק כ-18 ק"מ מחברון ו-8 ק"מ מבית לחם. מתחילת מלחמת העצמאות גוש הישובים היה תחת מצור, ונזקק למשלוח שיירות ממוגנות של אספקה, תחמושת ותגבורת לוחמים. מתחילת אפריל, הלגיון הערבי החל להיות מעורב באבטחת כביש חברון- בית לחם. ההגנה חששה מהתקפות של הלגיון על הגוש, אך תקיפת שיירות התגבורת לגוש הביאה לפעולות גמול כנגד התחבורה הערבית, ואלו התפתחו לימי קרב עם הלגיון.

ב-27 באפריל נורתה שוב אש על שיירה עברית שהייתה בדרכה אל גוש עציון. בתגובה על כך מגני הגוש ירו למחרת לעבר אוטובוס ערבי ופגעו בשמונה נוסעים. ב-29 באפריל, מגני הגוש קיבלו הוראה לחסום את התחבורה הערבית על הכביש, בכדי לעכב תגבורת ערבית בזמן המתקפה על שכונת קטמון בירושלים. ב-30 באפריל מגני הגוש פגעו בשיירה בת 15 רכבים של לוחמים בלתי סדירים, ובעקבות כך התפתח יום קרב בין לוחמי לגיון וצבא בריטי ובין מגני הגוש. ב-1 במאי הוקם מחסום ומארב לתחבורה ערבית על הכביש פעם נוספת, והותקפו שיירה גדולה ומספר כלי רכב ערביים. המחסום נפתח לאחר שהצבא הבריטי ירה לעבר לוחמי הגוש.  

בליל ה-3/2 במאי חוליית לוחמים מגוש עציון פוצצה מעביר מים ומספר עמודי טלפון על כביש ירושלים חברון, מחסום ומוקשים שנפרסו על הכביש פצעו שני חיילים בריטיים, ומספר מכוניות ערביות נפגעו. משורייני לגיון שהגיעו למקום ירו לעבר הגוש לאורך מספר שעות. לילה לאחר מכן ההגנה פרסה על הכביש שני מחסומים, טמנה לצדם מוקשים וארבה לתחבורה הערבית. בין לוחמי ההגנה לכוחות לגיון וצבא בריטיים התפתח קרב שנמשך שעות, ובמהלכו נורו מאות פגזים על עמדות הלוחמים. לבסוף המחסומים פונו וכוחות הלגיון עברו. למחרת ב-4 במאי הלגיון יזם התקפה על הגוש.

מקורות:

גל-גלנדאור, ש', גוש עציון במלחמת העצמאות: 27.11.1947-14.5.1948 ט"ז כסלו – ה' אייר תש"ח, הוצאת המחבר, 2008.

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: קרבות ירושלים במלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.

קנוהל, ד' (עורך), גוש עציון במלחמתו, ירושלים, 1957.