אודות הקרב
כפר הקסטל, היושב על פסגת הר הסמוכה לכביש לירושלים, היה מקור לירי תדיר על תנועת כלי רכב בכביש ועל מספר ישובים בסביבתו, ממערב לירושלים. בליל ה- 3/2 באפריל הכפר נכבש בידי כוח פלמ"ח ונמצא נטוש מתושבים. למחרת נפתחה התקפה ערבית כבדה על הקסטל, בה לקחו חלק מאות ערבים חמושים. הכפר נותר בידי ההגנה עד ה-8 באוקטובר, אז נכבש ע"י לוחמי הג'יהאד הקדוש בקרב קשה.
לאחר נפילת הקסטל לידי כוחות ערביים ב-8 באפריל, נחסם הכביש לירושלים, וגברה סכנת ההשתלטות על הישובים מוצא, מוצא עילית וארזה. במהלך היום הכוחות הערביים בקסטל ירו לעבר הישובים, ומפקד המרחב החל להיערך לנטישתם. ניתוק הכביש הראשי ונפילת הישובים נתפסו כאיום חמור, שהעפיל על הישגי מבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים, והותיר את יושבי ירושלים ללא נתיב אספקה. לכן האיץ מטה ההגנה במפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח, יוסף טבנקין, לכבוש את הקסטל באופן מיידי.
בליל ה-9/8 באפריל נשלח כוח בן 7 מחלקות לכיבוש הקסטל, בפיקודו של אליהו סלע ('רעננה'). ההתקפה החלה סמוך לשעה 04:30 בירי מרגמות, ובשעה 6:00 החלו הלוחמים להתקדם ליעד. נוכח ההתקפה, הכוח הערבי, בן כפלוגת לוחמים, שהגן על הקסטל נסוג לעבר הכפר הערבי צובא. בשעה 7:00 הושלם כיבוש הקסטל ורוב בתיו פוצצו. בימים הבאים, המשיך הירי על הקסטל מכפרי הסביבה ללא ניסיונות הסתערות. ככל הנראה, מותו של עבד אל-קאדר אל חוסייני הקשה על הכוחות הערביים באזור להתאגד, ולפעול נגד הישובים העבריים באזור.
מקורות:
לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.