מבצע נחשון, קסטל

כפר הקסטל, היושב על פסגת הר הסמוכה לכביש לירושלים, היה מקור לירי תדיר על תנועת כלי רכב בכביש ועל מספר ישובים בסביבתו, ממערב לירושלים. בליל ה- 3/2 באפריל הכפר נכבש בידי כוח פלמ"ח ונמצא נטוש מתושבים. למחרת נפתחה התקפה ערבית כבדה על הקסטל, בה לקחו חלק מאות ערבים חמושים. מצב המגנים היה רע, הם סבלו מעייפות כבדה ומחסור באספקה. על אף בקשות תגבורת חוזרות, נשלחה כיתת לוחמים אחת בלבד.

בליל ה-8/7 באפריל, גברה המתקפה הערבית על הקסטל, וכללה ירי מרגמות, מקלעים וניסיונות חדירה. באחד הניסיונות נהרג, כפי שהתברר בהמשך, מפקד הג'יהאד הקדוש, עבד אל-קאדר אל-חוסייני. מותו עורר התקפה נרחבת (א-פזעה) של כוחות ערביים מהכפרים השכנים בשעה 10:00, בבוקר ה-8 באפריל. בשלב זה מגיני הקסטל היו מותשים, זקוקים לתגבורת דחופה, והודיעו כי ללא תגבורת יאלצו לנטוש את עמדתם. בשעה 13:30 הגיעה לקסטל תגבורת, שכללה שלוש כיתות פלמ"ח בפיקודו של נחום אריאלי. למרות זאת, מערך ההגנה על הקסטל החל להתמוטט כחצי שעה לאחר מכן, עם כיבושה של עמדת בית השי'ח' בכפר. מפקדי הכוחות בקסטל, גזית ואריאלי החלו בקרב בנסיגה, תוך לחימה עזה בכוחות הערביים המתקדמים. במהלכה, חלק מלוחמי הפלמ"ח חיפו על נסיגת לוחמי החי"ש. מרבית מגיני הקסטל הגיעו לקריית ענבים בסיוע מחלקת משוריינים, בפיקוד דוד אלעזר שהגיעה למקום, ופינתה את הלוחמים, הפצועים וחלק מגופות הנופלים.

במהלך הקרב נפצעו 34 ונהרגו 39 לוחמי חי"ש ופלמ"ח, בהם כל הלוחמים שחיפו על הנסיגה. בכללם נחום אריאלי, מפקד פלוגה בפלמ"ח וסגנו שמעון אלפסי. לאחר מעשה, יוחסה לאלפסי הפקודה, שהפכה לחלק ממורשת צה"ל: "הטוראים יסוגו, המפקדים יחפו על הנסיגה!" (מתוך: ספר הפלמ"ח, ב', עמ' 194).

מקורות:

לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.