אודות הקרב
קולוניה היה כפר ערבי הסמוך לכביש הראשי לירושלים, כקילומטר ממערב למושבה מוצא. במהלך מלחמת העצמאות הכפר שימש להטרדת התחבורה העברית בכביש והישובים הסמוכים, מוצא, מוצא עילית וארזה.
לאחר כיבוש הקסטל ב-8 באפריל, רוב הכביש הראשי במקטע המזרחי, בין לטרון וירושלים, נפתח לתנועה, אך כוחות ערביים באזור הכפרים בית-סוריק וקאלוניה המשיכו לאיים על התחבורה בכביש. ב-10 באפריל החלה להתארגן שיירת אספקה גדולה לירושלים בת כ-200 משאיות, שתוכננה לצאת ב-13 באפריל. לצורך אבטחתה הותר לגדוד הפלמ"ח (נחשון/2), בפיקוד יוסף טבנקין, לכבוש את הכפר קולוניה, ובכך להסיר את האיום על הכביש בין נווה אילן לירושלים.
כיבוש הכפר נערך בליל ה-11/10 באפריל. פלוגה א', בפיקוד אורי בן ארי (בנר), נערכה מצפון לכפר בליווי שתי מחלקות עתודה מפלוגה ב' לקראת הסתערות. משוריין של מטה הגדוד נערך ליד מוצא תחתית והאיר את הכפר עבור הלוחמים. בנוסף, מרגמת 'דווידקה', שהייתה מוצבת במוצא, ירתה לעבר הכפר. תושבי הכפר ברחו, ועשרות מבתי הכפר פוצצו ע"י לוחמי הפלמ"ח. כיבוש הכפר קולוניה השלים את משימת ההשתלטות על שטחים נרחבים משני צדי הכביש לירושלים, ובכך למעשה תם מבצע "נחשון".
מקורות:
לוי (לויצה), י', תשעה קבין: ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות, תל-אביב, 1986.